חלק 1
כינוס נכסים בהליכי הוצאה לפועל – סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל[1] קובע את סמכותו של רשם ההוצל"פ למנות כונס נכסים על נכסי החייב. בהתאם להוראת סעיף 53(א) לחוק ההוצל"פ, מינוי כונס נכסים על ידי רשם ההוצל"פ יכול שהיה רק לגבי נכס מסוים של החייב, ולא על כלל הנכסים. תפקידיו של כונס הנכסים הם, לתפוס את הנכס המסוים שלגביו נתמנה, לנהלו, למכרו, לממשו, ולעשות בו כפי שיורה לו רשם ההוצל"פ[2]. מאחר ומינויו של כונס הנכסים הוא על ידי רשם ההוצל"פ נובע, כי רשם ההוצל"פ הוא זה המוסמך לקבוע את שכרו של כונס הנכסים[3], כונס הנכסים צריך להגיש לרשם דו"חות על פעולותיו לפי הוראותיו של הרשם[4], וכן הרשם הוא זה האחראי על פיטוריו של כונס הנכסים – כך במקרה בו רשם ההוצל"פ הוא זה המפטר את כונס הנכסים, וכך גם במקרה בו כונס הנכסים הוא המבקש את פיטוריו, או אז הוא נדרש להגיש הודעת התפטרות לרשם ההוצל"פ והרשם צריך לאשר את ההתפטרות[5].
כינוס נכסים כסעד זמני בהליכים אזרחיים – צו זה הוא צו שבו ממנה בית המשפט כונס נכסים זמני על נכסים מסוימים של המשיב המצויים ברשותו או ברשות מחזיק[6]. לצו למינוי כונס נכסים זמני נלווה לרוב גם צו כניסה לחצרים. צו מינוי כונס נכסים וצו ניסה לחצרים יכולים להינתן על ידי שופט או רשם שהוא שופט[7], וכאשר נשתכנע בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין, וכן כאשר מתקיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים, או חשש כי המשיב עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, או כאשר הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נשוא התובענה או שימשו לביצועו[8].
חלק 2
על פי סעיף 14(א) לחוק ההוצאה לפועל, היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד סביר להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ מבלי לפרוע את חובו או להבטיח את פרעונו, רשאי הוא להורות על עיכוב יציאתו מהארץ והפקדת דרכונו. בהתאם לסעיף 66א לחוק ההוצל"פ, בהתקיים התנאים הקבועים בדין, רשאי הרשם לעכב את יציאתו מהארץ של: חייב שנחשב לבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; חייב שהוכח שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; חייב מזונות. בהתאם לסעיף 74ד לחוק ההוצל"פ, כאשר הוגשה בקשה לאיחוד תיקים יורה הרשם על עיכוב יציאה מהארץ.
בדומה להוראות תקסד"א, גם סעיף 14(א) לחוק ההוצל"פ דורש קיומו של חשש כי היציאה מהארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין או פירעון החוב. בדומה להוראות תקסד"א הדורשות כי תוגש בקשה לקבלת צו כאמור על ידי אחד הצדדים, גם תקנות ההוצל"פ דורשות הגשת בקשה על ידי הזוכה. בדומה לתקנות סד"א, המגדירות את מינימום סכום התובענה על מנת שיינתן צו כאמור, כך גם סעיף 66ב מגדיר מינימום של חוב להטלת ההגבלה על חייב בעל יכולת המתחמק.
