שאלה 1
יצירה פוסט-מודרנית הינה יצירה שמסרבת להתחייב למסורת התיאטרונית הקיימת. גד קינר (2014) מתאר כיצד הצגה תלוית טקסט דרמטי, נרטיב ודמויות, שהיו באירופה מזה 250 שנה נחלתם המשותפת של המחזאי והדרמטורג, פינתה את דרכה לאסתטיקה של אירוע היצגי (פרפורמטיבי) חזותי ופיזי, המפרק ומפורר את הסינתזה וההירארכיה בין מרכיבי המוצג ושם את הדגש על הקיום הסימולטני, הכאוטי כביכול של היסודות הרב-חושיים (קינסתטיים) והמולטי-מדיומליים באירוע התיאטרוני.
כך, בגרסאותיו הרדיקליות ביותר, התיאטרון הפוסט-מודרני אינו יודע כלל עלילה, אלא מתרכז כולו באינטראקציה בין המבקר לקהל. 'פרמורמנס' הוא הצורה התיאטרלית הפוסט-מודרנית.
שאלה 2
הסבירו את המושג 'ציור פעולה' באיזה אופן ציור/פסל הוא תיאטרלי. מייקל פריי וז'וז'ט פראל להדגים דרך דיון וביצירות אמנות ומופעים.
'ציור פעולה' הוא ציור שמדגיש את הממד הפיזי, העשייה של הציור עצמו- מלאכת הציור והיותה פעולה מחשבתית. באופן זה, מתאר מייקל פריי (2006) כיצד ציור מסוג זה מצמצם את הפער בין אמנות לבין תיאטרון שכן גם בציור ישנה אפשרות של כניסה של הצופה אל תוך היצירה, אך תוך 'אינסוף' של משמעויות והתהוות מתחדשת. בציור פעולה, אמנות מודרנית ומינימליסטית למשל, לא 'החפציות' של הדברים היא העניין המרכזי, אלא תהליך הצפייה של הצופה שלמעשה יותר את המשמעות שלה.
שאלה 3
בכדי להמחיש את הקשר בין המושגים 'פוסט מודרניזם' ו'פרפורמנס' בחרתי בניתוח של הסונטות של שייקספיר בבימוי רוברט ווילסון. כך למשל, סונטה [1]66. הסונטה של שייקספיר מציגה את ה'היפוך' המתרחש בעולם המונע על ידי כוח ושליטה- עולם שאיבד את התמימות שלו, שלתכונות הטובות, האמתיות והטהורות אין בו מקום. נראה כי בסונטה של ווילסון, הבמאי לוקח רעיון זה המובע בטקסט, ומסב אותו אל עבר ההוויה הפוסט מודרנית, בה גם הכל 'הפוך', דבר אינו אמיתי, אינו צודק, אין מקום לתמימות ואהבה במאבק הכוח הקפיטליסטי. כך, משתמש ווילסון בסיפור המקראי של אדם וחווה, ויוצר סמיכות נועזת בינו לבין ההוויה השייקספירית, מה שיוצר מרחב סמנטי חדש בו משתלבים להם יחדיו שממנים של התיאטרון השייקספירי ושל הסיפור המקראי. בעולם זה, כל המשמעויות והמיתוסים' מתפרקים.
