עבודה סמינריונית בקורס: התיאטרון הישראלי קונפליקטים ותהליכי שינוי 10919
ניתוח השסע אשכנזי – מזרחי בהצגה: "אשכנזי זה שם מזרחי" 2019 מאת ובבימויו של: שי ג'ברי-אשכנזי
ההצגה ׳אשכנזי זה שם מזרחי׳, בוימה ונוצרה על ידי שי ג'יברי-אשכנזי, יחד עם ארבעה שחקנים יוצרים: שיר אברמוב, ליאור גלרון, מיכאל גמליאל, ואסף מרון. השחקנים בעלי סיפור חיים דומה לבעיה אותה ביקש לחקור, של בנים ובנות לזוגות מעורבים (הורה מזרחי והורה אשכנזי), אשר נושאים על כתפיהם את המשמעויות העדתיות במדינת ישראל, תוך בחינה של זיכרונות ילדות וחוויות של קיפוח או בלבול. ההצגה, הינה קצרה באופן יחסי, בהתאם להצגת שוליים בעלת נושא ספציפי.
ההצגה עוסקת באופן אנקדוטי, אך גם עמוק, באופן שבו נחווה היום השסע העדתי, והדרך שבה שסע זה, שכיום כמעט ואינו נוכח במרחב הציבורי ואין דיון עליו, משפיע על בני תערובת אשר חווים קשיים חברתיים, בשל מראם, שמם וזהותם. לדברי היוצרים, ההצגה הינה, תיאטרון ׳דוקומנטרי שנולד בחדר החזרות׳. ואכן, ההצגה, של אנסמבל ׳כאן׳, מתנהלת בצורה מינימליסטית, גם ברמת התפאורה ובמיוחד באופן ובמובן שבו השחקנים משחקים את עצמם, כאשר מרבית זמן ההצגה הם מספרים באופן מודע לקהל את קורותיהם. ההצגה מורכבת מארבעה שחקנים בלבד, אשר לאורך כל ההצגה נמצאים על הבמה, כאשר לעיתים דמות אחת נמצאת במרכז הבמה, והשחקנים האחרים נמצאים ברקע.
"קבוצת התיאטרון אנסמבל ׳כאן׳, הוקמה בשנת 2000 כדי לחקור פורמטים תיאטרליים ורפורמטיביים... הקבוצה עוסקת בחומרים מקוריים תוך חיבור בין הדוקומנטרי לפיוטי... כדי להאיר את הייחודי והסמוי מן העין, במציאות הישראלית". (דף מידע, אשכנזי זה שם מזרחי)
חלק ראשון
1. מבוא.
2. קונטקסט
2.1 האירעים שיצרו את השסע העדתי
2.2 השסע העדתי ועיצוב החברה הישראלית.
3. שדה.
4. רפרטואר.
5. התכוונות.
חלק שני
6. דמויות.
7. סוציו-נרטיב.
8. סוציו-סמיוטיקה.
8.1 במה ותפאורה.
8.2 יחסי שחקנים-קהל.
8.3 מוזיקאליות עדתית.
9. סוציו-לינגוויסטיקה.
9.1 שפה.
9.2 טרמינולוגיה כמסגרות חברתיות.
10. התקבלות.
11. מסקנות.
12. מקורות.
