מהות האישה, לפי היהדות, היא להיות עובדת לקב"ה, רעיה לבעלה ואמא לילדיה. הנימוקים למהות הנשית לפי היהדות הם הזכות שיש לה בהקמת חיי משפחה מסורתיים בישראל, הגשמת האידיאל של היהדות והנחלתו לדור הבא. לוי (1988 ) מבהיר כי "עזר כנגדו –" זאת נקודת המוצא להבנת מעמד האישה החרדית. כל חינוכה הוא לעזור לבעל, לגבר . תפקיד האישה בקהילה ובמשפחה נלמד כחלק מתהליך הסוציאליזציה. הבנות החרדיות לומדות מהוריהן כללים וערכים המושרשים עמוק בתוכן, ובהם: תפקיד הרעייה, תפקיד האם, כבוד להורים, ציות ועוד (רייכר, 1981 ).
מתוך כך, כפי שמתארת רינר רוטלינגר (2007) החיבור של נשים דתיות ישראליות לתיאטרון אינו מובן מאליו, והוא עדיין מעורר תגובה של אי אֵמון אצל רבים. אחת הסיבות היא שהנוכחות הפיזית הנדרשת משחקני תיאטרון עומדת בניגוד לעקרון הצניעות שעליו נשים דתיות מתחנכות. שחקניות חייבות למשוך את תשומת לב הצופים, לדבר בקול ודרמטי, לשיר, ובדרך כלל המשחק דורש חשיפה רגשית ונפשית בפני קהל של זרים המתבונן בהן ובוחן אותן. הפסוק הידוע "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהלים מה, ) 14 מצוטט תדיר כבסיס לדיון על טיפוח נשים דתיות בזירה הביתית, המוצנעת, האינטימית – "פנימה". ואולם, החל משנות השמונים, ולאחר 'הגל השלישי' של הפמיניזם- החלו הצגות תיאטרון לעסוק בנשים דתיות, הווייתן וחייהן, מחזאיות החלו לכתוב על ההוויה הדתית ו'פמיניזם דתי' אשר עלה בקרב קבוצות דתיות בא לידי ביטוי גם בתיאטרון (ינאי-ונטורה, 2014).
מבוא
1. ההצגות הנבחנות: 'בטולות שידוך' ו'עלמה ורות'
2. קונטקסטואליות: נשים חרדיות בישראל
3. אינטרטקסטואליות: נשים דתיות בתיאטרון
3.1 תיאטרון פמיניסטי
3.2 נשים דתיות בתיאטרון
4. הטקסט
4.1 הדמויות
4.1.1 דמויות הנשים הדתיות במחזה 'עלמה ורות'
4.1.2 דמויות הנשים הדתיות במחזה 'בטולות שידוך'
4.2 מערכת הסמלים שבהצגות
5. סוציו-סמיוטיקה
6. התקבלות ההצגות
דיון ומסקנות
רשימת מקורות
