ההצגה ׳אשכנזי זה שם מזרחי׳, הינה, לדברי היוצרים, תיאטרון ׳דוקומנטרי שנולד בחדר החזרות׳. ואכן, ההצגה, של אנסמבל ׳כאן׳, מתנהלת בצורה מינימליסטית, גם ברמת התפאורה ובמיוחד באופן ובמובן שבו השחקנים משחקים את עצמם, כאשר מרבית זמן ההצגה הם מספרים באופן מודע לקהל את קורותיהם. ההצגה מורכבת מארבעה שחקנים בלבד, אשר לאורך כל ההצגה נמצאים תמיד על הבמה, כאשר לעיתים דמות אחת נמצאת במרכז הבמה, והשחקנים האחרים נמצאים ברקע.
אנסמבל ׳כאן׳, בא לתאר תיאטרון אחר, ניסיוני, אשר עצם משמעותו בתור ׳אנסמבל׳, קובע מצב שוויוני לכאורה בין שחקנים הפועלים יחדיו, ואילו עצם ההיררכיה הקיימת בתיאטרון אינה באה לידי ביטוי באנסמבל זה. ׳כאן׳, היושבים בתל אביב, מחפשים להתנסות ולשבור קירות הקיימים בין יוצרים לבין צרכנים, ותוך עיסוק בסוגיות בחברה הישראלית.
ההצגה עצמה, נוצרה על ידי שי ג'יברי-אשכנזי, במאי ההצגה, אשר מצא ארבעה שחקנים הדומים לבעיה אותה הוא ביקש לחקור, של בנים ובנות לזוגות מעורבים (הורה מזרחי והורה אשכנזי), אשר נושאים על כתפיהם את המשמעויות העדתיות במדינת ישראל, תוך בחינה של זיכרונות ילדות וחוויות של קיפוח או בלבול. ההצגה, בראשות השחקנים שיר אברמוב, ליאור גלרון, מיכאל גמליאל, ואסף מרון, הינה קצרה באופן יחסי, בהתאם להצגת שוליים בעלת נושא ספציפי ומוגבל, ובעיקר ללא עלילה.
ההצגה, עוסקת באופן אנקדוטי, אך גם עמוק, באופן שבו נחווה היום השסע העדתי, והדרך שבה שסע זה, שכיום אינו קיים במרחב הציבורי ואין דיון עליו, משפיע על בני תערובת אשר חווים קשיים חברתיים, בשל מראם, שמם וזהותם.
חלק ראשון
1. מבוא
2. קונטקסט
2.1 הקדמה
2.2 האירועים המעצבים של השסע העדתי
2.3 השסע העדתי וייצוגו בתרבות הישראלית
2.4 השסע העדתי ותיאטרון
3. שדה
4. רפרטואר
5. התכוונות
חלק שני
6. דמויות
7. סוציו-נרטיב
7.1 הקדמה
7.2 ריקוד כביטוי עדתי
7.3 זוגיות ומיניות בביטוי עדתי
7.4 הורים כסוגיה עדתית
7.5 גבריות בצל העדתי
8. סוציו-סמיוטיקה
8.1 במה ותפאורה
8.2 יחסי שחקנים-קהל
8.3 מוזיקאליות עדתית
9. סוציו-לינגוויסטיקה
9.1 שפה
9.2 טרמינולוגיה כמסגרות חברתיות
10. התקבלות
11. סיכום ומסקנות
12. מקורות
