מבוא לטקסט:
יצחק פולקר היה הוגה דעות אשר נולד לקראת סופה של המאה ה13, כמה עשורים לאחר מותו של הרמב"ם, ואין ספק כי הכיר והושפע מעבודתו של הרמב"ם. הוגים יהודים אשר חיו ופעלו לאחר זמנו של הרמב"ם התמודדו פעמים רבות עם האתגרים שהוא העלה בנוגע ליהודים דתיים ולפולמוס אשר אותו העלה בעקבות עבודתו (צדיק, 2010, עמ' 194). הדרך שבה הרמב"ם עורר את השיח היהודי פילוסופי היה גם מבחינת העקרונות והרעיונות אותם הוא תיאר, וגם מבחינה מתודית באמצעות דרך החשיבה האריסטוטלית שלו, שאומנם היו לה תקדימים מסוימים קודם לכן, כמו אבן דאוד ואחרים, אולם הייתה נקודת מפנה בתולדות המחשבה היהודית (צדיק, 2010, עמ' 192-194).
ספרו עזר הדת, אשר בהמשך אנסה לנתח קטע קצר ממנו, הינו חיבור אשר נוכח לנוכח המגמה ה"פוסט-מימונית" של תקופתו. כל כתבי היד של הספר הינם העתקים של כתב היד המקורי, ועל כן קיימים הבדלים בניסוחים השונים של גרסאות הספר (לווינגר, 1981). שיטתו הפילוסופית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחיבור להלן, נכתבה בזמן שתקומה פוליטית יהודית לא הייתה נראית אפשרית. על רקע זה, והאמור לעיל, ניתן להבין מדוע שיטתו מעדיפה את החורבן המדיני והפוליטי אשר יכול לגרום לעם היהודי להיות מוסרי הרבה יותר. אם העם היהודי היה צריך לנהל מדיניות פוליטית מסוימת, לא היה יכול לשמור על עליונותו המוסרית (צדיק, 2015).
