שאלת חקר
השאלה שתנחה את עבודה זו היא מדוע קיבל על עצמו סוקרטס את גזר הדין שהטיל עליו בית המשפט האתונאי, לכאורה לפחות בלי התנגדות, או בלי נסיון להקל על העונש, ואפילו תוך התרסה.
תקציר
על מנת לענות על שאלת החקר יש להבין קודם כל כמה וכמה נקודות לגבי חייו של סוקרטס, הדיווחים השונים על מותו, והמצב הפוליטי והחברתי שבו התנהל המשפט שלו. קיימים שני מקורות שונים שמסבירים את הרקע למשפטו וגזר דינו של סוקרטס. מצד אחד קיימים כמה דיאלוגים של הפילוסוף אפלטון, תלמידו של סוקרטס, שבהם הוא מציג את החלטתו של סוקרטס לקבל עליו את גזר הדין ללא התנגדות כבחירה פילוסופית שקולה ועקרונית. מצד שני קיים הדיווח של תלמיד אחר של סוקרטס, קסנופון, שמציג את ההחלטה כנובעת מעל לכל מתחושה של מיאוס מהחיים, תחושתו של אדם זקן שמרגיש שלחיים אין עוד מה להציע לו. ההסברים השונים שעלו עם השנים למותו של סוקרטס הם פיתוחים שונים של שני הגישות האלו, כפי שהן הופיעו כבר בדיווחים המוקדמים ביותר על הנושא.
אבל בשביל להבין את הנושא יש לבחון גם את הרקע למשפט. מצד אחד, עלינו להבין את האדם סוקרטס, על מנת איזה משני התיאורים האלו נראה סביר יותר. האם היה זה אדם בעל עקרונות שאין הוא מוכן לעבור עליהם בשום מחיר, גם במחיר מותו, כפי שמציג אותו אפלטון, או אולי היה זה אדם זקן ועייף, שמאס בחיים, כפי שמציג אותו קסנופון.
