האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב (IASP) מגדיר כאב כרוני כ"כאב הנמשך מעבר לזמן הריפוי הרגיל של הרקמה, בדרך כלל שלושה חודשים", בהיעדר סיבה ביולוגית ברורה. כמעט 20% מהאוכלוסייה סובלת מכאב כרוני וההתייחסות לכאב זה היא כאל מחלה ולא רק כסימפטום.
כאב כרוני קשור לעיתים קרובות עם סיבוכים פיזיים ופסיכולוגיים רבים כגון נכות, הפרעות שינה, עייפות, דיכאון ואף בידוד חברתי. הן החולים והן הרופאים נאבקים באתגר של התאמת הטיפול הנכון לכאב המסוים וממחקרים עולה כי שביעות הרצון מטיפולים בכאב היא כ 17% בלבד. מחקרים מראים כי כמחצית מהאוכלוסייה נוטלת תוספי תזונה לקידום בריאותם וכשליש מהם העידו על הכאב כסיבה העיקרי לנטילת התוספים. הכאב הוא חוויה סובייקטיבית אשר עשויה להיות מושפעת מגורמים ביולוגיים, סביבתיים, חברתיים ופסיכולוגיים של האדם. בשילוב של מערכות אמונה וציפיות, גורמים אלה עשויים להשפיע על תוצאות הטיפול הניתן לכאב (Gaikwad et al, 2016).
ישנם אמצעים שונים להערכת הכאב כאשר לכל אמצעי יש יתרונות וחסרונות עם זאת אף אמצעי לא מספק הערכה מקיפה דיה של כאב בחולים עם מחלת ראומטית. על מנת להעריך את הממדים המרובים של כאב אקוטי וכרוני ישנם שאלונים תקפים ואמינים (כמו השאלון של McGill Pain). סולן הכאב הכרוני (CPGS) הוא מדד כאב גנרי המשמש לתהליכי מחקר והשוואה בין קבוצות, מדד הכאב הגנרי הרב - ממדי (Sc-36 BDS) שימושי בהערכת כאב בהקשר של המצב הבריאותי הכללי ולכן מתאים ביותר לשימוש בהשוואות בין אוכלוסיות ובין תת-קבוצות בתוך אוכלוסיות וישנם אף מדדי כאב המכילים בתוכם את השפעת הכאב על מצב הרוח, השינה ואיכות החיים הכללית (Hawker, Mian, Kendzerska, French, 2011).
