סיפורי ילדים מהווים כיום חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות ומפעילות הפנאי של פעוטות בגיל הרך. לצד זאת הסיפורים משמשים גם ככלי מחנך שמעביר לילדים מסרים חברתיים ואידיאולוגיים. בין היתר ספרים לגיל הרך מציגים מסרים הנוגעים להבדלים שבין המינים ומשפיעים על הבנית הזהות המגדרית ותפיסותיהם המתעצבות של ילדים צעירים. ילדים נוטים להזדהות עם הדמויות בסיפורים ומפנימים את המודלים הנשיים והגבריים המוצגים בהם. סיפורי הילדים הקלאסיים כוללים בעיקר נסיכות נואשות ואבירים נועזים שמופיעים גם בגרסאות מודרניות בספרים החדשים יותר. דמויות סטריאוטיפיות אלו של נשים וגברים עשויות להיות משמעותיות מאוד בתהליך הסוציאליזציה שמלווה את הילדים לתוך חייהם הבוגרים. העבודה הנוכחית בוחנת את תפיסת המגדר בספרות קלאסית לגיל הרך כמייצגת את הטון המאפיין ספרות זו בהקשר המגדרי.
מחקרים רבים עסקו בסטריאוטיפים מגדריים בתרבות הפופולרית ובפרט בספרות ילדים (למשל: דורי, 2019; דנינו-יונה, 2017 ; Filipović, 2018) אך חסר עדיין ידע על האופן בו ביטויי מגדר מופיעים בסיפורים הקלאסיים ומשפיעים על עיצוב תפיסות אצל ילדים צעירים. התיאוריות הסוציולוגיות המרכזיות תורמות באופן ישיר או עקיף לדיון בנושא תפיסת מגדר התיאוריה הפונקציונליסטית מתייחסת לחלוקת התפקידים המסורתית בין גברים לנשים כדרך לשמור על המבנה החברתי והתפקוד ההרמוני של הפרטים בה. תיאורית הקונפליקט מדגישה את השליטה של הקבוצה החזקה, במקרה זה אוכלוסיית הגברים, בקבוצה הנחותה יותר בהיררכיה היצרנית, כלומר הנשים.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 הבנית זהות מגדרית
2.2 מסרים מגדריים בספרות ילדים
2.3 מגדר בספרות ילדים עכשווית
2.4 שאלת המחקר
3. מתודולוגיה
3.1 שיטת המחקר
3.2 כלים ותהליך הניתוח
4. ממצאים
4.1 קטגוריה ראשונה: שליטה גברית
4.1.1 פטריארכיה
4.1.2 דומיננטיות
4.2 קטגוריה שנייה: החפצה נשית
4.2.1 אובייקט מיני
4.2.2 מיתוס היופי
4.3 קטגוריה שלישית: תכונות סטריאוטיפיות
4.3.1 נשים רגשניות
4.3.2 גברים חזקים
4.4 קטגוריה רביעית: חלוקת תפקידים סטריאוטיפית
4.4.1 תחום הבית
4.4.2 תחום העבודה
5. דיון
ביבליוגרפיה
