שירי שאול טשרניחובסקי
בעבודה זו אשווה בין שני שירים מאת המשורר העברי שאול טשרניחובסקי, ״בעין דור״ ו״לנוכח פסל אפולו״. בשני השירים עוסק המשורר במיתוס תרבותי ומציג אותו באופן חדש ואישי. שני השירים מחברים בין עבר והווה, ודרך כך, מבצעים השלכה על העתיד. בשניהם מבטא המשורר זיקה למיתוס קדום - האחד הוא שאול המלך, ששמו כשם המשורר, והשני הוא אפולו, אל השמש, הרפואה, הנבואה והאמנויות במיתולוגיה היוונית.
בשני השירים ניתן למצוא עיסוק בנושאים מנוגדים אך משלימים: בדידותו של אדם מול שייכות לתרבות ולמקום (״בָּאתִי עָדֶיךָ, - הַאִם הִכַּרְתָּנִי?/הִנְנִי הַיְּהוּדִי: רִיב לָנוּ לְעוֹלָמִים!״). קבוע וזמני. חופש וגבולות. טבע מול תרבות. משחק בין ניגודים. בין אדם למקום. אלהי היהודים ואלילים יוונים. בשני השירים מתקיימת מלוכה - בין בני תמותה לאלים. בשיר אחד האדם היהודי הפשוט משוחח עם אל ענק, ואילו בשיר אחר, מלך נישא ורם משוחח עם רוחו של נביא גדול. שני השירים מעוררים שאלות לגבי אמונה באדם או אמונה בנשגב. רוח האדם מתוארת באמצעות טרגיות של ההתרחשויות ההיסטוריות אותן מתאר השיר, מול שמחת האדם היחיד. ״אל גיל החיים בכל עשרם והדרם״ (לנכח פסל אפולו). ״אך שלוה ונעם, אך יפה והדר״ (בעין דור).
״לנכח פסל אפולו״ כתוב בגוף ראשון, מחוויתו של הדובר. נימת השיר מראה את חיבת המשורר לתרבות יוון ולהיסטוריה קלאסית. ״בעין דור״ כתוב בגוף שלישי, תיאור חיצוני של קורות גיבור השיר.
