במשך מאות שנים היה חצי האי קרים לביתן של קהילות יהודיות שונות. אחת הקהילות המעניינות ביותר בחבל ארץ זה היא הקהילה הקראית שהתיישבה בקרים בכמה גלים בתקופת בימי הביניים. הקהילה הקראית ניהלה קשרים עם קהילות קראיות ברחבי העולם, בעיקר בארץ ישראל ובמצרים (Shapira, 2003b).
בני הקהילה הקראית צברו אוצרות של ספרים יהודיים. אחד אספני הספרים הידועים ביותר היה אברהם פירקוביץ' (1874-1787). פירקוביץ' ערך מסעות בקרים, בקווקז ובמזרח התיכון במטרה לאסוף ספרים יהודיים נדירים. האוספים של פירקוביץ' כוללים פריטים בעלי ערך לחקר היסטוריה יהודית. אולם ספרי פירקוביץ' עוררו מחלוקת בקרב חוקרי תולדות עם ישראל. פירקוביץ' היה לא רק אספן ספרים וחוקר, אלא גם מנהיגה של העדה הקראית. פירקוביץ' טען כי הקראים התפלגו שהעם היהודי בתקופה שקדמה לישו. הוא ניסה להוכיח כי אבות אבותיהם של הקראים לא השתתפו בהוצאת ישו להורג ולכן אין להחיל על הקהילה הקראית חוקים אנטישמיים שהגבילו את זכויותיהם של יהודי האימפריה הרוסית. עמדה זו גרמה לביקורת חריפה מצד חוקרי היהדות. הם האשימו את פירקוביץ' בסילוף עובדות היסטוריות ואף חשדו כי זייף ספרים וממצאים ארכאולוגיים ואילו אחרים בירכו את פעילותו האספנית של פירקוביץ' על אף שדחו את התיאוריות שלו אודות היווצרות העדה הקראית.
העבודה תעסוק באוספים של פירקוביץ', בדרכי צבירתם, תוכנם ומקומם בחקר היהדות. אנסה לבדוק האם יש בסיס להאשמות בזיוף כתבי יד על ידי פירקוביץ'. בלשון אחרת, שאלת המחקר המרכזית היא "האם פירקוביץ' הונע על ידי תפישות אידאולוגיות בפעילותו האספנית?"
מבוא
פרק א'. אברהם פירקוביץ': האיש ומפעל חיו
פרק ב'. האוספים של פירקוביץ'
פרק ג'. פולמוס מדעי אודות אוספי פירקוביץ'
סיכום
ביבליוגרפיה
