בעבודה זו נבקש לבחון את הערכים החינוכיים והתרבותיים של קהילת יוצאי אתיופיה, כפי שאלו באים לידי ביטוי בספרות ילדים ארצישראלית. ערכים אלו משקפים את התרבות הייחודית של איתיופיה ואת החיים המסורתיים של יהודי הקהילה האתיופית.
המונח "תרבות" מגדיר קבוצת אנשים השותפים לאותם ערכים, מנהגים, נורמות, השקפת עולם ועוד. הגדרה זו, כפי שציינה שמר, מתבססת בעיקר על "הפן האתני המסורתי [...] הנובע ממוצאם של אנשים" (שמר, 2015, עמ' 4). בחברה שבה מתקיימות תרבויות שונות, ניתן לעיתים להיווכח למאבקים בין התרבות ההגמונית השלטת, המיוצגת על ידי הרוב, לתרבות הנשלטת, המיוצגת על ידי המיעוט או ה"אחר". מאבקים אלו יכולים להביא לדחיקתו של ה"אחר" לשוליים ולדחיית תרבותו על הסף. המונח "רב –תרבותיות" מציין תפיסה המצדדת בסובלנות ובקיום דיאלוג מכבד בין תרבויות שונות המוקירות את השוני בין בני אדם השייכים לתרבות זו או אחרת. עם זאת, הדיאלוג המתקיים בין התרבויות השונות עשוי לגרום למתח רב בין החברה השלטת לחברה הנקלטת. מתח זה בא לידי ביטוי בתגובות וניסיון להתמודדות עם השונות התרבותית, כאשר ניתן לחלק זאת לשלושה סוגים של התמודדויות: בידול המביא לשלילת ה"אחר"; בלילת תרבות המיעוט והטמעתה עם תרבות הרוב; ושילוב המביא לשימור הזהות התרבותית ומאפשר דו קיום וחיים משותפים בין התרבויות השונות ללא כל אפליה (שמר, 2015, עמ' 5).
מבוא
מקורות
סקירת מחקר
פרק א: ספרות ילדים ככלי חינוכי ותפיסת הילד בארץ ישראל
התמודדות עם ה"אחר" בספרות ילדים ישראלית והחינוך לרב-תרבותיות
פרק ב: תהליך קבלת הזהות העצמית
קבלת הזהות העצמית: בחינת סיפורי הילדים
פרק ג: החינוך לקבלת ה"אחר"
חינוך לתרבות שונה כדרך לקבלת ה"אחר"
פרק ד: איורים בספרי ילדים ככלי להעברת מסרים חינוכיים-תרבותיים
סיכום
ביבליוגרפיה
