הוצאה לאור: הד ארצי-שבא, 1999, תרגום מאנגלית: ___________
תוכן היצירה
קבוצת ילדים בגינה הציבורית, המוקפת בבניינים רבי קומות (בסיפור המקורי בעיר לונדון) מעוניינים לשחק בקופסת קרטון שנמצאה זרוקה בגינה, אך הילד גדי משתלט על הקופסה ולא מאפשר לאף אחד אחר להיכנס לתוכה ולשחק בה. בדרכים יצירתיות ומצחיקות מנסים הילדים להיכנס לקופסה, אך גדי מסרב והודף אותם שוב ושוב בטענות שונות: "זה לא בית לבנות", "לא לקטנים", "לא לתאומות", "לא לילדים שמרכיבים משקפיים" וכדומה. הילדים לא מצליחים להבין מדוע גדי מתנגד לשתף אותם במשחק ולהכניס אותם לתוך הבית, והם מתקהלים סביב בית הקרטון ויוצרים המולה גדולה.
לפתע מחליט גדי כי הוא צריך ללכת לשירותים, אז הוא עוזב את ה"בית", קופסת הקרטון שניכס לעצמו, ואוסר על הילדים באופן מפורש להיכנס לתוכה בזמן שלא יהיה. למרות האיסור המפורש נכנסים כל הילדים לתוך קופסת הקרטון, וכאשר הוא חוזר, הם פועלים נגדו באותו אופן בו פעל מולם ולא מאפשרים לו להיכנס לתוך ה"בית", בטענה כי "זה לא בית לג'ינג'ים" (וגדי הוא ג'ינג'י). בהתחלה מגיב גדי בכעס, בוכה ואף בועט בבית הקרטון. בסופו של דבר הוא נרגע ואומר לילדים ש"זה כן בית לג'ינג'ים.." ולכל שאר הילדים על שלל המאפיינים שלהם. אז כל הילדים שבבית צועקים: "כי הבית הזה של כולנו!".
סוגיה 1: דמויות מטאפוריות ("אחר בלתי מאופיין").
היצירה "הבית של כולנו" היא אלגוריה, שכן יש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי שלה, ומטרתה היא להעביר מסרים חינוכיים באמצעות הסיפור שהיא מספרת.
