מטרתה של עבודה זו היא לעמוד על סוגיות נבחרות עמהן התמודדו שהם סמיט ואמנון כץ, מתרגמי הרומן ‘אוליבר טוויסט’ מאת צ'רלס דיקנס לעברית (2010, תרגום מלא). הסוגיות הללו הן פועל יוצא של המרתו של רומן אידיאולוגי-פוליטי למבוגרים שנכתב באנגליה הוויקטוריאנית לסיפור לילדים בישראל של המאה העשרים ואחת במלואו, מבלי לשכתב את הטקסט ברמה מהותית או לעבדו. זאת, בהתחשב בכך שמדובר ביצירה קלאסית, חלק מן הקאנון התרבותי של הציביליזציה המערבית. היות שהאידיאולוגיה החברתית והמסר הפוליטי מובנים בטקסט המקורי ומכוננים אותו, נבדקים בעבודה זו "גיורו" ו-"יילודו" של הרומן על פי המדדים הבאים:
א. המרכיב הפדגוגי-דידקטי המצוי כבר בשם המקורי של הספר שעיקרו תהליך של "התקדמות",[1] ומכונן את היצירה על כל רבדיה. בתור שכזה, המרכיב הדידקטי הוא חלק בלתי נפרד גם מפרקי הליבה הבאים של העבודה, והוא הכלי הלוגי בו משתמש הסופר לצורך העברת המסרים בהם הוא מעוניין.
ב. תרגום הוויית הפשע, האלימות והעוני בלונדון של המאה התשע-עשרה בהתאמה לילדי ישראל בדגש על הדימוי היהודי השיילוקי / ארכיטיפי.
ג. תרגום העגה של פושעי לונדון לעברית תוך שמירה על נורמת תרגום רלוונטית לנוער בישראל.
בהיות התרגום מכוון לילדים, חשיבות הגישה הדידקטית בהצגתן של הסיטואציות הקשות שבספר, קושרת את פרקי העבודה זה לזה. האידיאולוגיה המקורית של היצירה שמטרתה ביקורת חברתית-פוליטית נוקבת היא אכן אלמנט מכונן של 'אוליבר טוויסט'.
מבוא
דידקטיקה ותרגום
עולם תחתון של יהודים?
עגת פושעים
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
נספחים
