בעבודה זו אדון ביצירה "האסופית- אן מהחווה הירוקה" של המחברת לוסי מונטגומרי תוך התייחסות ויישום מאפייני טראומת היתמות. על אף ששמו של הספר מרמז על עתידה הידוע של אן, במיוחד כאשר עולה ההתלבטות של מרילה ומתיו מהחווה הירוקה באם לאמץ אותה. עם זאת, אין זה מבטל את טראומות הילדות המוקדמות שלה אשר השלכותיהן משמעותיות לחייה הבוגרים והן ראויות לבדיקה מדוקדקת. מאפייני הטראומה יספקו כלים על מנת לפרש את יצירתה של מונטגומרי, את אופיין של הדמויות המוצגות בה ואת התהליך שעוברת הדמות הראשית בצמיחה מהטראומה למעורבות חברתית.
לפי מאמרו של רודין (2017: 52), גדולתו של הרומן הינה בתהליך ההחלמה שעוברת אן מטראומת הילדות ומהניכור שחוותה בשנות חייה המוקדמות אל ההשתלבות בחיים של מעורבות חברתית במסגרת של קהילה. רודין מייחס הסיבה להיותו של הרומן על-זמני המושך אליו קוראים מתקופות ומתרבויות שונות לטרנספורמציה שעוברת אן.
ההיסטוריה של אן נחשפת כאשר היא מסופרת למרילה מהחווה הירוקה: אן התייתמה מהוריה, נמסרה לחזקתן של שתי נשים אומללות שהייתה צריכה להשגיח על ילדיהן המרובים. בהמשך, היא הועברה לבית היתומים המקומי שם הזנחתה באה לידי ביטוי גם במחסור במזון. כאשר עוברת לחווה של מרילה ומתיו כביכול נפתרות כל בעיותיה של אן בהבטחה שהיא לא תוזנח או תינטש שוב. עם זאת, ההתנהגות הלא שגרתית שאן חושפת מעידה על המאבק שלה להתגבר על ההשלכות של טראומת ה
