מבוא : חידושים לשוניים במבט היסטורי
מטרתה של עבודה זו היא להגיש סקירה ממצה של הספרות המחקרית שעניינה הוא שיקולי האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים ואופן הטמעתם של חידושים אלה, הקרואים "תחדישים" בז'רגון המקצועי, בשפה. לצורך כך בחרנו מקורות אקדמיים שסקרו תהליכים אלה מזוויות שונות ואף כאלה שהזיקה ביניהם לנושא הנדון היא קונספטואלית יותר מאשר פרגמטית, כמו מאמרה של מיכל אפרת על חידושיו של רטוש. הספרות שתיסקר להלן היא פרי עטם של החוקרים החשובים והבכירים בתחום הלשונאות והבלשנות העברית, ובעיקר אלה שסקרו את פעילותה של האקדמיה ללשון העברית בראייה היסטורית- תרבותית. בהם משה בר-אשר שהוא מעמודי התווך של האקדמיה, רפאל ניר, אילן אלדר ויוסף יצחקי שתרם לסקירתנו את חקר חידושי הלשון העברית במאה השמונה עשרה. אנו שואפים ליצור רצף אינטגרטיבי ואינטראקטיבי בין פריטי הספרות הנסקרים, ולהימנע ככל האפשר מהגשת "רשימת קניות" יבשה ואינפורמטיבית גרידא.
נפתח אם כן את הסקירה במאמר בעל אופי היסטורי רטרוספקטיבי לטווח רחוק, בו סוקר יוסף יצחקי תהליכים לשוניים שהתרחשו עוד הרבה בטרם היותה של האקדמיה ללשון העברית, דהיינו בתקופת ההשכלה. מדובר בשלהי המאה השמונה-עשרה, המכונה "העידן הנאור", בו היהודים קבלו אמנציפציה מן השלטון המלוכני, בעיקר בגרמניה, התקופה בה פעל הפילוסוף היהודי גרמני משה מנדלסון. תקופה זו, בה החלה לקום לתחייה הלשון העברית לקראת הפיכתה ההדרגתית לשפת יום-יום במשך מאה השנים הבאות.
מבוא : חידושים לשוניים במבט היסטורי
האקדמיה כ-"שומרת הסף" של השפה
הקונפליקט בין הטהרנות האקדמית לבין המציאות הלשונית
המילונאות, השקיפות המורפולוגית והסמכות לחדש
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
נספחים
