מטלה מספר 1
א.
1. רטוריקה במובן הרחב שלה היא תורת השכנוע ובמובן הצר יותר של היא תורת הנאום. בעבר הרטוריקה החלה בתור אומנות השכנוע אשר נועדה להביא לשינוי עמדות של המאזין בשתי דרכים שונות. האחד היא באמצעות היקשים לוגיים אשר נועדו להסביר את ההיגיון אשר עומד מאחורי סיבת השכנוע. השנייה היא באמצעות פנייה לרגשים באמצעים רטוריים סגנוניים אשר נועדו לשכנע את אמיתות מסר מסוים באמצעים רגשיים. מטרת הרטוריקן היא לשכנע את האמונה שלו בנוגע לנושא מסוים, באופן אשר יתקבל בצורה הטובה ביותר על ידי המאזין לדברים.
דמגוגיה היא צורת רטוריקה בעלת משמעות שלילית. האדם אשר עוסק בדמגוגיה מבקש לשכנע את השומע לפעול לפי האינטרסים והרצונות של הדמגוג, על ידי יכולת שכנוע בלבד. הדמגוג לא מבקש שהאדם יכיר כל המשתנים והדעות אשר יכולות להיות קשורות לנושא מסוים, אלא רק את הצד או את האופן שהוא מבקש לשכנע. הוא לא מבקש להציג ניתוח רציונלי ונכון של הבעיות אלא מסתיר אותם ומעביר את האינטרס והמסר שלו בכל מחיר. דוגמא טובה לדמגוג בולט במאה העשרים הוא שר התעמולה הנאצי , יוזף גבלס, אשר היה ידוע בהעברת מסרים ונאומים שקריים באופן אשר שכנע בצורה דמגוגית בני אדם רבים בגרמניה ערב מלחמת העולם השנייה.
במובן מסוים הסופיסטים של יוון העתיקה הם האבות הרעיוניים של הדמגוגים המודרניים.
