אפריקה מכילה את כמות הקבוצות האתניות הגדולה ביותר בעולם. זוהי היבשה הפלורליסטית ביותר מאחר ויש בה שטחים גדולים מאוד של שבטים קדומים ואוכלוסיות חדשות כאשר כל קבוצה שומרת על מאפייני הקבוצה שלה ודואגת לטפח את עקרונותיה והאינטרסים הקשורים לה. השוני הפלורליסטי מתבטא בין היתר גם בשוני הלשוני, השפה והתרבות אשר מבדילה כל קבוצה מחברתה. עדיין, ניתן להצביע על מעט מאוד קבוצות אתניות שהן הגדולות ביותר ומחזיקות בכוח הדרוש על מנת לבסס את עוצמתן ולמשוך אליהן ילידים נוספים. קבוצות אלה מתיימרות להיות הקבוצות המרכזיות אשר מצד אחד משליטות פחד על קבוצות המשנה, ומצד שני מנהלות אורח חיים שיכול לגרום לאחרים להצטרף אליהן. מרכזיותן מבוססת גם היא על סוג השפה והאופי הלשוני המשקף את תרבותן (Soares, 2016).
תחום חקר השפה הפך לאחרונה לתחום עשיר ורחב היקפים שכן הוא נועד לשכתב את זהותו של האדם ואת העולם התרבותי אליו הוא שייך. זהות האדם וסביבתו מציירת את האידיאולוגיה והתרבות ממנה הוא הגיע. אידיאולוגיה לשונית אם כן מהווה את הבסיס עליו מושתתות כל הקבוצות האתניות המרכיבות יחד את האוכלוסייה.
ברפרט זה נרצה להתייחס לסוגיית האידיאולוגיה הלשונית כמאפיין עיקרי בזירה כמו אפריקה אשר מורכבת מכמות מאוד גדולה של שפות ושוני אידיאולוגי. נתמקד בעיקר במערב אפריקה ובמדינותיה השונות ואדגים את השוני הזה בקבוצת המבחן של מוסלמים נגד נוצרים בפן האתני ובפן הדתי כאשר המיקוד יהיה בעיקר בתחום השפה. ננתח את המהות של כל קבוצה דתית ואת המשמעות האתנית בקרב האוכלוסייה האפריקאית תוך התייחסות ליחסי הכוחות והשלכותיהם על הזירה המדינית.
