שאלה 1
א.
הספרות העברית החדשה היא ספרות אשר התפתחה במקביל לצמיחת תנועת ההשכלה בקרב היהודים באירופה. יש הרואים את תחילתה של הספרות העברית החדשה במערב אירופה בסוף המאה ה18 והיא הגיעה לשיאה באמצע המאה ה20 עם עליית תנועת ההשכלה היהודית. החוקר הולצמן הסביר כי ראשית הספרות היא דווקא במזרח אירופה בתחילת המאה ה19. מכל מקום, הספרות העברית החדשה היא ספרות רגשית ולא רציונלית אשר מתאפיינת בנקודת מבט אישית ולא כוללת הכללות גסות מידי. ספרות זו הייתה לפחות בראשיתה ספרות מגויסת שנועדה לקדם את מצבם של היהודים תוך חיבור בין המסורת היהודית ובין הערכים של תנועת ההשכלה. המשכילים ראו בספרות בתור כלי יעיל להפצת רעיונות ההשכלה, בדרך אשר תתקבל על ידי הציבור היהודי ללא חששות והתנגדות.
שאלה 2
א.
יידיש הייתה שפת הדיבור של האוכלוסייה היהודית באזור רוסיה והשפה העיקרית שבה דיברו יהודי רוסיה. נכון לסוף המאה ה19 כתשעים וחמישה אחוזים מבין היהודים שגרו ברוסיה דיווחו על כך יידיש היא שפת האם שלהם. המעמד של היידיש אז היה מוחלט והשפה אפיינה גם את הייחוד התרבותי והלאומי של היהודים ברוסיה. למרות מעמד הברור של השפה, כבר מתקופה זו אנו רואים ירידה מסוימת של שימוש בשפת היידיש בערים הגדולות ובמרכזי תרבות של רוסיה.
