משמעות החטא

פרק 1- משמעות החטא

משמעות החטא בתפיסה המקראית

בספרות המקראית מופיע החטא בהקשרים שונים. מושג החטא מופיע בהקשרים של מעשי בזדון שאדם עשה כנגד חברו כגון "כה תאמר ליוסף שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רע גמלוך" (בראשית נ, יז). דוגמא אחרת לכך  "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר הנה קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא" (דברים טו, ו), דוגמא נוספת לכך היא בהלנת שכר שכיר (דברים כד, טו). בהקשרים של שוגג כנגד אדם אחר "ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים" (בראשית מ, א). החטא מופיע גם במזיד או בשוגג בין האדם לבין הא-ל "איש איש כי יקלל א-להיו ונשא חטאו" (ויקרא כד, טו), "נפש כי תחטא בשגגה מכל מצוות ה'" (ויקרא כד, ב).

כמובא לעיל בדוגמאות, מושג החטא מופיע בהקשרים משפטיים. אולם משמעות המילה חטא במקרא מופיע לעיתים ביחס למושג של חסרון או פספוס כגון "אנכי אחטנה" (בראשית לא, מ), "קולע אל השערה ולא יחטיא" (שופטים כ, טז). הופעה נוספת של מושג החטא הוא בהקשר לטומאה, כגון "וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השוכן איתם בתוך טמאתם" (ויקרא טז, טז)[1].

מבוא

פרק 1- משמעות החטא

1.2 משמעות החטא בקרב העמים בתקופת המקרא

פרק 2- הכפרה

2.1  משמעות הכפרה בתפיסה המקראית

2.2 משמעות הכפרה בקרב העמים בתקופת המקרא

2.3 הקשר בין כפרה לבין טהרה בתפיסה המקראית

פרק 3- הלכלוך והצואה

3.1 יחס המקרא והכתובים אל הלכלוך והצואה

3.2 הופעות מטאפוריות של הלכלוך והצואה וקישור בין מטאפורות אלו לבין החטא הטומאה

סיכום

ביבליוגרפיה