פרק א' – מבוא:
מאז קום מדינת ישראל, היא מדינת היהודים, סובלת זו מבעיות חוזרות ונשנות. פרט למלחמות הרבות בהן נלחמה המדינה מאז הקמתה ופרט להימצאותה בנקודת מפגש של העולם המערבי עם האסלאם הקיצוני, פעמים רבות בין הבעיות ניתן למצוא גינויים פורמליים מטעם מדינות מערביות ברחבי העולם – למשל, תמיכת שוודיה, אוסטריה, צרפת, בלגיה, ספרד ופורטוגל בהחלטת וועדת האו"ם לאימוץ הטרור הפלסטיני והאשמת ישראל בביצוע רצח המוני באזורים שנויים במחלוקת, חרמות כלכליים, תרבותיים ואקדמאים כנגד ישראל - למשל קמפיין ה- BDS וגינויים בבתי הדין הבינלאומיים – כך למשל גינתה מועצת הביטחון של האו"ם את ישראל 9 פעמים על הפרת זכויות אדם, וכן כאלו שאינם פורמליים ואשר מתבטאים למשל בהפגנות של סטודנטים באוניברסיטאות (הנתונים מאתר ויקיפדיה). לא פעם מעשיה של מדינת ישראל נתפסים כבלתי מוסריים, או בלתי מקובלים ומובילים לקריאות שונות מטעם המדינות שמעבר לים.
נראה כי בהיות מדינת ישראל – ביתו של העם היהודי, כמעט ובלתי אפשרי לנתק את הבעיות מהן סובלת מדינת ישראל בעולם, מהבעיה היהודית. מדינת ישראל, על אף שמכילה גם לא יהודים, מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית – שני מאפיינים שלא תמיד מצליחים לדור תחת אותה הכפיפה. חשוב להבין כי הבעיה של מדינת ישראל, אינה נוגעת למדינת ישראל באשר היא מדינת כל אזרחיה. אין היא מדברת על המיעוטים אשר נמצאים במדינה, אשר כלפיהם אין כל אצבע מאשימה, הבעיה כולה מתרכזת ביהודים אשר נמצאים במדינה, הקריאות שנשמעות הן כנגד מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד, אשר כובשת וגורמת עוול לפלסטינים ולערבים.
