חשיבה הלכתית מחייבת שילוב של תחומי דעת רבים ומגוונים, שנושקים כולם להלכה בדרך זו או אחרת. נדרש חיבור של ידע מסוגים שונים: עולם כללי, טכני, טכנולוגי-עדכני וחברתי, לצד ידע מקיף על עולם ההלכה בפני עצמו. כל אלו יחד יוצרים השקפת עולם רחבה, שמעשירה את עולם התורה ומאדירה אותו.
השילוב שבין הידע ההלכתי לבין הידע הטכנולוגי יוצר גשר ייחודי בין שני עולמות חברתיים שונים לחלוטין – זה של שומרי התורה והמצוות, וזה של כאלו שאינם. יתר על כן, שילוב זה אף עשוי לאפשר בניית עוצמה חברתית שמסוגלת להביא להנעה כלכלית, למשל - עבור אנשים השומרים תורה ומצוות כחלק מאורח-חייהם, שילובם של תחומי דעת רחבים בחשיבה התורנית, תאפשר להם להיכנס לעיסוקים רבים אחרים. אפשר לומר כי שילוב זה מקשר בין התורה לבין החיים הפעילים בתפקוד היום-יומי של האדם והחברה המודרניים.
דוגמה אחת לשילוב הרב תחומי שבין התורה לבין המודרנה והטכנולוגיה, היא סוגיית החליבה בשבת. עיון בהשתלשלות סוגיה זו לאורך השנים, עם כל החידושים המודרניים והדינאמיקה הכלכלית בעידננו, מעלה תמונה של קשר מרתק ונפלא בנקודות ההשקה שבין יהדות לטכנולוגיה וקידמה.
בפרקים להלן תיסקר סוגיית חליבה בשבת על פניה הרבים, תוך הבאת דברי מפרשים מדורות שונים, תוך הדגשת הממשק והקשר שבין ההלכה להתפתחויות שקרו בעולם ברבות השנים.
האיסור שבחליבה בשבת
המקור לאיסור עשיית מלאכה בשבת הוא לפי הציווי בתורה "ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה"[1]. המלאכות אותן אסרה התורה לעשייה בשבת מתחלקות ל"אבות", ול"תולדות". אבות המלאכות הן אלו שנעשו במשכן, סה"כ 39 מלאכות אותן כולל האיסור, וכפי שחז"ל מכנים זאת: "אבות מלאכות ארבעים חסר אחת". יש לציין כי מלאכות אלו היו מותרות לעשייה במשכן, אך לאדם הפרטי בביתו ובסביבתו – אסורות.
מבוא
האיסור שבחליבה בשבת
חליבה בשבת ע"י גוי
חליבה לאיבוד
הגדרת "גרמא" בהלכות שבת
דרכים להתיר חליבה בדרך של גרמא
סיכום
ביבליוגרפיה
