העבודה תעסוק בייצוג דמותו של ר' אליעזר בן הורקנוס בסיפור 'תנורו של עכנאי'. מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב). בעניין "תנורו של עכנאי", ישנה שאלה הלכתית ודעת יחיד מול רבים, החכמים פעילים פוסקים הלכה בניגוד לרבי אליעזר.
צ'סלר מתארת כיצד לפני חכמים בביהמ"ד הובאה שאלה בדיני טהרות מהו דין תנורו של עכנאי. תנורו של עכנאי הינו תנור העשוי חוליות חוליות ובין רווחיו מצוי חול. שם התנור ניתן לו כיון שבמבנהו מזכיר עכנאי - נחש המכניס זנבו לפיו. המחלוקת בין ר' אליעזר לחכמים היא אם תנורו של עכנאי נחשב לכלי שלם, ולכן אם נפלה טומאה לתוך אויר התנור, הוא איננו מקבל טומאה, זו דעת ר' אליעזר. חכמים סוברים כי תנור זה הינו כלי שאינו שלם, לכן אם נפלה טומאה לתוך אויר התנור הוא טמא[1].
בהקשר לדיון ב'סיפורו של עכנאי' ובייחודיות דמותו של ר' אליעזר אשתמש במקורות ראשוניים נוספים מן התלמוד והמקרא על מנת לעמוד על דמותו ועל מערכות היחסים שלו עם החכמים והרבנים שסבבו אותו במטרה לעמוד על השוני בינו לבינם. כך, תפישתו של ר' אליעזר את בריאת העולם שהינה ייחודית המתוארת בבברייתא ביומא (נד ע׳׳ב), עמדותיו הייחודיות באשר למועד בריאת העולם כפי שעולה מתוך מסכת ראש השנה (י' ע"ב- יא' ע"א).
