הכרזת כורש היא הכרזה של המלך כורש אשר ייסד את הממלכה הפרסית הגדולה. הוא אפשר ליהודים אשר ישבו בגלות בבבל לחזור לארצם תחת חסותו ועבור נאמנותם הם יכלו לחזור לפולחן האלוהים שלהם. מבחינת היהודים הצהרה זו נתפסה בתור הכרזה אשר מאפשרת לעם היהודי לא רק לבנות את המקדש שלו ולעבוד את האלוהים שלהם, אלא גם בתור הכרזה אשר מאפשרת להם לקיים מחדש את החיים שהיו להם בארץ לפני גלות בבל. בעקבות העלייה של היהודים לארץ הוקמה "יהוד מדינתא[1]". שהייתה למעשה רשות ממשל עצמי בחבל יהודה תחת השלטון הפרסי שאפשר להם את חופש הפולחן.
הכרזה זו הייתה כה חשובה עד כי לכורש עצמו מיוחסות תכונות משיחיות אשר הינם מאוד לא נפוצים עבור מנהיג לא יהודי, ומנהיג של מעצמה משעבדת. החשיבות של ההכרזה עבור העם היהודי, וההשפעה שלה על העם היהודי היא זו אשר יצרה את התיאור של כורש בתור משיח צדק ושליח האלוהים. למרות זאת חשוב לברר האם זוהי באמת הייתה הדעה היחידה בנוגע לכורש והאם באמת היהדות ראתה אותו בתור משיח ועושה דברו של האלוהים ( נושא זה יקבל דגש מסוים במהלך העבודה אולם לא יעסוק בכך בצורה רחבה).
מבוא
עלייתו של כורש לשלטון
תפיסה אמונית של כורש
היהודים תחת כורש
מניעים להכרזת כורש
הצהרת כורש בעברית: עזרא א
הצהרה שנייה- ספר עזרא פרק ו
נקודות דמיון ונקודות שוני בין הצהרות כורש בעזרא א' ועזרא ו'
פרק ג'- סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח 1
נספח 2: כתובת הגליל
