פרק 1 הגדרת המושג דרכי שלום בספרות התלמודית
הופעת המושג בספרות התנאית
המושג דרכי שלום מופיע במשנה ארבע עשרה פעמים, בתוספתא מושג זה מופיע תשעה פעמים נוספות. המשנה עצמה וכן התוספתא, אינן נותנות הסבר אודות משמעות המושג, וכן אינן מציגות את מקורו. כל שניתן לעשות הוא לנסות לברר מתוך המקורות עצמם את משמעות המושג דרכי שלום. בירור זה ייעשה תוך כדי הבאת המקורות השונים שם המושג מופיע, וניסיון למצוא את הבסיס המשותף לאותן הופעות.
חיבור המשנה וחיבור התוספתא, אינן בהכרח מקבילות זו לזו, ובעוד עריכתה הסופית של המשנה מיוחסת לרבי יהודה הנשיא, חיבור התוספתא והלכותיה השונות, אינן בהכרח ממקור אחד או אף לא נאספו על ידי עורך אחד (רוזן-צבי, 2020), אז בירור מושג 'דרכי שלום' במשנה ייעשה בנפרד מהבירור בתוספתא. לבסוף, ייעשה ניסיון להשוות ביניהם.
המשנה במסכת גיטין (ה, ח-ט), מביאה רשימה של מקרים, אשר בהם הנימוק ההלכתי היה מפני דרכי שלום:
ואלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום. מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום מצודות חיה ועופות ודגים יש בהם משום גזל מפני דרכי שלום רבי יוסי אומר גזל גמור מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום ר' יוסי אומר גזל גמור עני המנקף בראש הזית מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום ר' יוסי אומר גזל גמור אין ממחין ביד עניי גוים בלקט שכחה ופאה מפני דרכי שלום.
