בעבודה זו אבחן את תרומתה של הנרייטה סאלד וארגון הדסה להתפתחות הרפואה בישראל ועד כמה הושפעה פעילות הארגון מתפיסת עולם אמריקאית. אבחן את הרקע להקמת ארגון הדסה, את ראשית דרכה של הדסה בארץ ישראל ואת היסודות המנווטים של הארגון ושל העומדת בראשו- הנרייטה סאלד. אציג את תרומת הארגון להתפתחות הרפואה בארץ ועד כמה נשענה תרומה זו על תפיסת עולם אמריקאית- ערכית, תרבותית וטכנולוגית.
המאה ה 19 בארץ ישראל, התאפיינה בפיתוח משמעותי של תשתיות ושירותי ציבור, כולל שירותי בריאות. במהלך השנים 1843-1914 הוקמו מוסדות בריאות שונים אשר רובם ככולם פעלו כמוסדות פילנטרופיים שסיפקו שירותי רפואה מוזלים לכל דורש. חסרונם העיקרי של שירותים אלו נבע מכך שהסתמכו על כספי תרומות ומקורות מימון חיצוניים. מצבו של היישוב היהודי במלחמת העולם הראשונה היה בכי רע. המלחמה ניתקה את הישוב היהודי ממקורות המימון החיצוניים שלו והחל תהליך מתמשך של הידרדרות כלכלית חברתית ובריאותית. קיומו של היישוב היהודי הועמד בסימן שאלה. בשנת 1918, הגיע לארץ ישראל וועד הצירים של ההסתדרות הציונית העולמית בראשותו של ד"ר חיים וייצמן. לאור מצבו הקשה של היישוב הוחלט להשיג לו עזרה רפואית אשר תאפשר לו להשתקם ולארגן מחדש את המוסדות הרפואיים שלו. המשימה הוטלה על הסתדרות ציוני אמריקה וזו העבירה אותה להסתדרות נשים ציוניות "הדסה".
בפרק הראשון אציג את הרקע להקמתה של הדסה ,אבחן את היסודות המעצבים באידאולוגיה שלה ואת תרומתה למען קידום נשים.
מבוא.
הסתדרות נשים ציוניות אמריקה- הדסה.
הקמתה של הדסה.
היסודות המעצבים של האידאולוגיה של הדסה.
תרומתה של הדסה לקידום מעמד הנשים.
הנרייטה סאלד- חייה ואישיותה.
נקודות ציון בחייה.
ערכיה האמריקניים של הנרייטה.
היחידה הרפואית הציונית האמריקאית (1921-1918)
תרומתה של הדסה והנרייטה סאלד להתפתחות הרפואה בארץ.
הקמת מערכת בריאות מרכזית ציבורית.
מתן שירותי רפואה מונעת.
התפתחות הטיפול ביולדות והמאבק בתמותת תינוקות.
שירותי היגיינה בבתי ספר.
פיתוח שירותי הוראה ומחקר.
בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה.
הקמת בית הספר לרפואת שיניים.
בית הספר לאחיות והתפתחות מקצוע הסיעוד.
הקמת מרכז שיקום במלחמת העצמאות.
סיכום.
ביבליוגרפיה.
