החסידות מהווה שינוי חברתי בולט, הרבה יותר משינוי דתי למארג החיים של יהודי מזרח אירופה. תופעת החסידות היא יחודיית בגלל ההשפעה החברתית שהייתה לה וצורת ההתפשטות שלה. החסידות התפתחה החל מאמצע המאה ה-18 ותוך זמן קצר הגיעה לאוקרינה, בילרוסיה, ליטא ופולין , ונהפכה לתנועה עממית, מה שגרם לה להיות הרבה יותר נגישה לציבור היהודי מכל זרם אחר, ולכן הייתה בעלת השפעה רבה ביהדות רוסיה.
מייסדה של תנועת החסידות נחשב ר' ישראל בר אליעזר – הבעל שם טוב ( 1760-1698), הוא וחסידיו יצאו לכפרים הנידחים ביותר ולימדו על היהדות – סידור וחומש, שמירה על מצוות, אורח חיים יהודי וכדומה. בעקבות פעולותיהם "המיסיונריות" כביכול, הפכה תנועת החסידות לנפוצה ודומיננטית כ"כ במזרח אירופה. התורה המיסטית של תנועת החסידות הפכה בקלות לנחלת הציבור הרחב, גם הדור הצעיר תוך הנחלת עבודה האל באמצעות התלהבות ואהבה – באופן כזה הפכה התנועה לגורם חברתי מלכד, שלכל קבוצה הוביל צדיק בעל אישיות כריזמטית.
ר' צבי הירש (להלן: רצ"ה), היה מחשובי החסידים (הצדיקים) וממובילי תנועת החסידות בגליציה המזרחית בשלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.
לרצ"ה הייתה גישה ייחודית בכל הקשור ללימוד וחקר הקבלה שהייתה עד כה סגורה בפני הציבור הכללי. רצ"ה רצה לאפשר לכל אחד לפנות אל הקבלה, לחקור וללמוד ללא כל הכשרה, כמו שהי עד כה, שרק מי שמוסמך לכך יכל לעסוק בתורת הנסתר.
מבוא
פרק 1: דרכי לימוד ומקורות של רבי צבי הירש
1. מידע אוטוביוגרפי
2. כתבי אחינו – תלמידו, רי"א
3- כתבי קורות על רצ"ה
4- ספרייתו הקבלית והחסידית של רצ”ה
5- מקורות מספרות ההשכלה ומסמכים שלטוניים
תפקיד הקבלה ע"י רצ"ה ותלמידיו במאבק נגד המשכילים
הצדיק כראש הקהילה
צורת הלימוד של הקבלה ככלי למאבק
הפצת ספרים והפריה ספרותית
דרשות ומכתבים
השימוש בעברית וביידיש בספרים ובכתבים
חתירה נגד הבי"ס הגרמני - יהודי
עידוד התלמידים והקרובים להתמיד במאבק
פרק 3: המשכילים במאמץ נגד השפעת הקבלה של ר' צבי הירש
סיכום
ביבליוגרפיה
