1. האם האימפריה הרוסית הייתה פאודלית או קאפיטליסטית בשלהי המאה ה19 )בהתבסס על ציינוב ושנין)?
אין תשובה אחת והויכוח האקדמי נמשך. התשובה לשאלה קשורה לפרשנות החוקרים את הדגם הכלכלי ולהגדרות של מבנה הכלכלה ברמה הלאומית-פנימית, וברמה הבינלאומית. ברמה הלאומית, הכלכלה החקלאית ברוסיה היתה קשורה לתעשייה הלאומית והקפיטליסטית, אבל לא במסגרת שוק חופשי, אלא במסגרת שוק לאומי שהיתה בו התערבות חזקה של המדינה. ברמה הבינלאומית, רוסיה הצטרפה לשווקים הקפיטליסטיים באירופה ולשוק החופשי, אבל נתפסה כחברה חלשה ומפגרת כלכלית.
2. באיזה מובן שייך לנין ל"אינטליגנציה" ומדוע לנין פונה ל"פרולטריון" דווקא כסובייקט מהפכני?
לנין שייך לאינטלגנציה במובן זה שהפך ל'מורה' האידיאולוגי והאינטלקטואלי של המפלגה הבולשביקית, קבע את האסטרטגיה של המהפכה הפרולטרית, היה מורה ההלכה המרכזי של הקומוניזם בראשית המאה ה 20 והניח את היסודות למדינה הסובייטית. היות ותפיסת עולמו נשענת על התיאוריה לפיה: המהפכה תתקדם רק אם תוטמע בציבור תודעה מעמדית, ומי שיוביל אותה תהיה קבוצה קטנה של אינטלקטואלים שיפעלו כ'מהפכנים מקצועיים- קידם את ההגמוניה של הקבוצה האינטלקטואלית.
3. תאר את המהפכה הרוסית כ"מאבק דיסקורסיבי או "מאבק על הנרטיב"
את המהפכה הרוסית ניתן לנתח כשיח דיסקורסיבי וכמאבק על נרטיבים מתנגשים, בין תתי קבוצות בחברה הרוסית שהיתה משוסעת ומקוטבת. כאשר ברקע של המהפכני המרכסיסטי לא מתקיימים מנגנונים או תהליכים שתומכים בקידום המהפיכה בדגם האירופאי שלה, ויש מאבק על הדרך שבה יש להתאים את האידיאולוגיה לתנאים הייחודיים של רוסיה: אין ממוסדות פרלמנטרים, או ממשלות מיניסטריאליות ואין מהפכה של המעמד הבינוני.
4. מדוע ריצרד פיפס קורא לרוסיה ארץ פטרימוניאלית? (בהתבסס על ספרו "רוסיה תחת המשטר הישן")
לפי פיפס, שלטון של פטרימונים מסביר את הקשר, בין נכסים לבין כוח פוליטי; מסביר שרוסיה נשארה במשך מאות שנים תחת שלטון טוטלי, שההתנגדות לשלטון הטוטלי היתה מעטה ועסקה במאבק רעיוני ולא בהגנה על האינטרסים של האיכרים, ובנוסף - רוסיה פיגרה מאד אחרי מדינות אירופה ביכולת לפתח מערכות משפטיות וארגוניות נפרדות וביכולת להפריד בין שלטון כריבונות, לבין שלטון כבעלות על שטחים ואנשים.
