מזמן הופעתה של התנועה הנאצית בראשית שנות ה- 20 של המאה ה-20, וביתר שאת מקריסת הרייך השלישי, לא היה תחום אחד במדעי הרוח והחברה שלא ניסה להתמודד עם התופעה הנאצית. אף על פי שמנקודת מבט היסטורית, מדובר בתקופה קצרה ביותר – כמעט אין תחום המשתווה ברמת הפוריות המחקרית לזה העוסק בנאציזם. בבואנו לאפיי את המחקר על אודות הנאציזם ובעיקר האידיאולוגיה הנאצית, אפשר לקבוע כי אחד המאפיינים העיקריים כיום הוא הגודש המחקרי, חסר הפרופורציה, גודש זה לאו דווקא תומך בחקר האידיאולוגיה הנאצית, לעיתים אף פוגע בו. ולכן יש לחקור את הנושא ע"י מחקרים מקובלים ומוכרים, תוך מתן דגש על ביקורת.
ואילו אחת השאלות המרכזיות והחשובות ביותר בחקר הנאציזם, שאלה שמלווה את ההיסטוריונים מאז ראשית המחקר בשנות ה-40 של המאה העשרים, מבקשת לברר את הסיבות לתהליכי ההקצנה של מדיניות המשטר הנאצי מאז כינונו ב- 1933.
מדיניות המשטר הנאצי הוקצנה הן מבחינת הקצב והן מבחינת התכנים. אין כל ספק שהקצנה של המשטר הנאצי, בעיקר ביחס אל האחר, כאשר היהודי עומד בראשו, הייתה ההקצנה המהירה בהיסטוריה. אם ב- 1933עדיין יכל אזרח גרמני יהודי ללכת בבטחה יחסית ברחובותיה של ברלין, הרי שעשור לאחר מכן רוב הסיכויים שאם היה יהודי מתהלך ברחובותיה של ברלין היה מסיי ם את היום במחנה השמדה[1].
בתקופת הרייך השלישי הפכה גרמניה ממדינה בעלת מערכות שלטון וכלכלה קורסות, למדינה בעלת עוצמה אדירה ודורסנית, במטרה לממש את האידיאולוגיה הנאצית.
מבוא
פרק 1: האידאולוגיה הנאצית – ''עם וגזע'', פרק מתוך מאבקי
האידיאולוגיה הנאצית
"מאבקי" – פרק 11 – "עם וגזע"
פרק 2: "בדרך אל...." פוגרומים, הסכמים, תעמולה נאצית
נאומים ותעמולה
חקיקה – חוקי נירנברג
ליל הבדולח – 1938 נובמבר
פרק 3 – ועידת ואנזה ועד הפיתרון הסופי
סיכום
ביבליוגרפיה
