ירושלים, עיר עתיקה, רבת שנים ורבת תהפוכות. לעיר ירושלים אין אח ורע מבחינת מעמדה הדתי בקרב שלושת הדתות המונותאיסטיות ובעימותן. מעמד העיר בתודעה היהודית, כבמת המאורעות ההיסטוריים העתיקים של תולדות עם ישראל, מן העת העתיקה ועד העת המודרנית של ימנו, בתודעה הנוצרית, כזירת המאורעות האחרונים של משיח – ישו הנוצרי, חייו, נבואתו ומותו, והמסורת השלישית והאחרונה, מסורת האסלאם, שמיקמה את ירושלים כמרכז המסע של מוחמד שמסופר בקוראן [1](ארחיב על כך בפרק ייעודי).
ירושלים היא נדירה בכל הנוגע להיסטוריה המורכבת שלה שעודנה נכתבת. בעיר ירושלים חלו שינויים רבים, תמיד בהתאם לשלטון הנוכחי, אשר קבע לא רק את מבנה הממסד, אלא גם ובעיקר את פני העיר. העובדה שירושלים קדושה עבור הממסד השליט הביאה לכך ששינוי פני העיר בהתאם לדת השלטת היה בראש העדיפויות של השלטון. שינוי פני העיר קבעו מתכונות חדשות לקיומה הפיזי של העיר. נשתנו קווי מתאר, ביצורים, שכונות ורבעים שנעזבו או יושבו, מערך חדש של ביצורים, בנייה של חומות או שיפוצן, מגדלים, חפירים, ובהכל בהתאם לשלטון ולצרכיו[2].
שינויים שלטונים ודתיים יצרו מוקדי כוח חדשים ומרכזי משיכה שהשתנו מדור לדור. העמדות אסטרטגיות של ביצורים ועמדות מפתח כלכליות הכתיבו את הקשרים של העיר עם סביבתה הקרובה והרחוקה, ולעיתים גם הכתיבו יחסים בין אישים של האוכלוסייה המקומית עם הסביבה מחוץ לירושלים.
מבוא
פרק 1: חשיבותה של ירושלים בעיני האסלאם
פרק 2 : כיבוש ירושלים ע"י הערבים 640 -1099 לספירה
פרק 3 : כיבוש ירושלים ע"י צלאח אל אדין
(1187-1250)
פרק 4 : ירושלים תחת המדינה הממלוכית
פרק 5: כיבוש ירושלים בתקופת האימפריה העות'מאנית
סיכום
ביבליוגרפיה
