מדעי הפסיכולוגיה הינו מדע רב פנים, פסיפס המורכב מחלקים רבים, שהלך והתפתח לאורך תקופות ארוכות. זהו מדע אשר מכל תקופה שאב ממנה את ההוויה והתפתח לפיה. שכן זהו מדע שעוסקים בו בבני אדם, ולא במספרים.
הפסיכולוגיה הידועה לנו היום הינה חלק מחוליה בשרשרת ארוכה של גישות אשר הגו אותם לאורך השנים אישיים שחקרו את ההתנהגות האנושית. לכן, הבנה מעמיקה של הידע הפסיכולוגי העכשווי מחייבת התייחסות להקשרים היסטוריים של יצירת הידע הזה.
הבאת הקשר ההיסטורי של התפתחות הגות פסיכולוגית מאפשרת לנו להבין בצורה מדויקת יותר את הרעיונות העכשוויים של הפסיכולוגיה כיום. (מיטשל ובלאק 2006)
אופן חיי היום יום בגטאות בתקופת השואה נחקרו ונחקרים עדיין מידי יום בידי חוקרים רבים וחשובים. הרצון להבין כיצד הרוח האנושית מתגברת על המחסום הפיזי הקשה, על התופת היום יומית שהופכת את החיים לבלתי אפשריים, כאשר הדברים הבסיסים ביותר כבר לא בהישג יד כמו – אוכל, ניקיון, בריאות וחינוך וכיצד התופת שעברו בשואה השפיע על מדעי הפסיכולוגיה כיום. (הרצוג, 2009).
על כן, מחקר מגדרי היסטורי , ששואב את מקורותיו מעדויות ממקור ראשון של ניצולות הינו חשוב ומרכזי להבין חיי היום יום של תושבי הגטאות, בטח דרך עיניהם של הנשים שהיו עמוד הטווח של הגטו ולהבנת תהליך היסטורי שעבר מדע הפסיכולוגיה.
על כן שאלת המחקר שנבחרה: "מה היה יחסן של הנשים וההתמודדות עם הקשיים בגטאות בפולין בשנים 1939-1945?"
מבוא
1.0 רקע היסטורי: מלחמת העולם השנייה והגטאות
1.1 טראומה ע"פ פרויד וכיום
1.2 אבל ומלנכוליה
1.3 מישל פוקו
1.4 פרוץ מלחמת העולם השנייה
1.5 הקמת הגטאות
1.6 גטו לודז'
1.7 גטו פלשאוב
1.8 חיי היום יום בגטאות
2.0 מצב המחקר
2.2 מחקר היסטורי מגדרי
2.2 התנגדויות למחקר מגדרי בשואה
2.3 שלבי מחקר מגדרי לתקופת השואה
3.0 עדויות של נשים המעידות על דרכי ההתמודדות
3.1 דפוסי זיכרון אצל נשים
3.2 אמונה
3.3 התמודדות הגוף – ניקיון, רעב, מחלות
3.4 עזרה הדדית
3.5 התנגדות ומרד
3.6 הברחת הילדים מהגטאות
4.0 ביקורת על מצב המחקר הנוכחי
5.0 תרומת מחקר זה
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
