מקום המסורת במחקר ההיסטורי

המאמרים בהם בחרתי הם:

בוזגלו, מ. (1996 ) בתוך נחתומי, א. (עור') רב תרבותיות במבחן הישראלית, ירושלים. מגנס.

מקנטייר,  א. (2006) המידות הטובות, אחדות חיי האדם - להשלים

וולצר, מ. (1996) אילו זכויות מגיעות לקהילות תרבותיות. אצל נחתומי, א. (עור') רב תרבותיות במבחן הישראליות. ירושלים, מגנס: 54-61.

הנושא בו בחרתי הוא מקום המסורת במחקר ההיסטורי.

מאיר בוזגלו      

"כארבעים אחוזים מן האוכלוסייה מגדירים את עצמם מסורתיים... סיבות להיעדר ייצוג הולם לעמדה זו בהגות הנכתבת היום בישראל... להרחיב את הדיון .. לשאלה.. בדבר הגורמים לפריחת אידיאולוגיות מסוימות ולדעיכתן של אחרות...

המסורתי מוותר על האפשרות להגדיר את עצמו בהצהרה ל תיאוריה שהוא נאמן לה. הוא לא רואה כל ערך בחשיפה של תיאוריה כזאת... משום שהחיים שלו נעים בדרך אחרת מחייהם של חבריו, הרואים בהגדרה עקבית של עמדתם אידיאל שאין להימנע ממנו... לפי העמדה הקרטזיאנית האידיאל של האדם קשור בשני מונחים: חירות ותבונה... רק אם יבחן בחינה מדוקדקת את הערכים האלה ויוודא שלא חדרו אליהם הטיות אתנוצנטריות יוכל להיות נאור. בלא בחינה ביקורתית כזאת, הוא חי בחטא הגדול ביותר שאפשר להעלות על הדעת בחברה זו: דוגמטיות ואיבוד האוטונומיה שלו. המסורתי מוותר במודע על יחס זה לחייו ולעולם.

...הצהרות המסורתיות היא יחס אקטיבי לחיים שיש בו ויתור מראש על חומרת הביקורתיות ועל ההגדרה העצמית. אבל יש בכך הגדרה עצמית מסוימת... אינני מקבל כל מה שאומרים לי.. אני נאמן גם לערכים אחרים, ולא רק לערכים של הורי. הכבוד לאמת המדעית, הכבוד לאדם באשר הוא אדם וההכרה בזכויות הנשים הם דוגמאות לערכים אלה".