שאלה 1: "רשמי מסע בארץ ישראל.
הרקע לכתיבת- רשמי מסע מארץ ישראל
חלק מהתוכנית הרחבה של הרצל היה המסע לארץ ישראל. יש לזכור כי הרצל פעל רבות במישור הבינלאומי, והאמין שמדינות כאלה או אחרות יכולות להעניק ליהודית את הבית, לאו דווקא בא"י עצמה. הרצל חתר להשגת תמיכה בילנאומית ברעיון שלו. הוא הבין דיי מהר שאין לו עניין בבניית משובות זעירות אלא בגיבוש תנועה בינלאומי גדולה שתזכה להכרה מצד מדינות חזות באירופה ובעיקר למימון של בעלי הון ולוקחי ההחלטות שיראו ברעיון הציוני עסק כלכלי.
כתיבת הרשמים נעשה לנוכח הכישלון הדיפלומטי שהיה להרצל עם השלטונות העות'מאניים- על כן הוא החליט שעליו להשיג ת מיכה מהקיסר הגרמני- וילהים השני.
שאלה 2: חזיתות הפעולה של הרצל למימוש החלום הציוני
פעולותיו העיקריות בחזיתיות: החזית הארגונית, החזית הבינלאומית, חזית תקשורת ודעת הקהל:
החזית הארגונית: בקונגרס הציוני הראשון בבאזל אשר הוקם ע"י הרצל מגדיר הרצל ברהיטות אופיינית את השלבים הדורשים לפתרון הבעיה היהודית. תחילה יש לקבל צ'רטר מהממשלה העות'מאנית לעלייה של יהודים בארץ, אין טעם בהתגנבות יחידים כפי שהייתה עד כה. עלייה המונית של יהודים לא"י לפי תוכנית מאורגנת וקבועה – לדידו העלייה שהתקיימה עד כה הייתה ספוראדית וכך גם נראתה בפועל. העלייה תפתח את א"י ובכך תעזור גם לאינטרסים של האימפריה העות'מאנית באזור.
שאלה 3: "וולפסון נאום הפתיחה לקונגרס הציוני ה-8"
"החלטות הקונגרס הציוני ה-8"
רקע היסטורי לקבלת ההחלטות בקונגרס:
בניגוד לתחזיותיהם של מתנגדי התנועה הציונית, התנועה לא התפוררה לאחר מותו של הרצל, אך לא ניכר שהיו לה השיגים או התקדמות כולשהי, הפוך מכך, נראה שהתנועה נחלשה במקצת. בקונגרס הציוני ה-7 נבחר דוד וולפסון להיות מחליפו של הרצל, והוא אישר מחדש את תוכנית באזל ודחה את תוכנית אוגנדה. וולפסון לא הצליח לקדם את יעדי התנועה ובתוקפת כהונתו נקלעה התנועה במישור המדיני למבוי סתום. הקונגרס ה-8, בשנת 1907 בהאג, וגם הבאים אחריו, דנו במחלוקות שמערערים את יציבותה של התנועה בין תומכי הציונות נוסח הרצל ובין מצדדי הציונות המעשית.
