עבודת מחקר זו מטרתה לבדוק שני אלמנטים מעניינים: ארגונים וולונטריים ציוניים והנושא המגדרי. כאשר בעבודה אני מקשרת בין ארגוני נשים וולנטריים : ויצ"ו ו'הדסה' לבין מעמד הנשים, ובעזרת הקשר הזה אבדוק כיצד הראשון משפיע על השני.
שאלת המחקר שתנחה אותי:
מה הייתה מהות פעולתם של ארגוני הנשים ויצו והדסה ועד כמה פעולתם תרמה למעמד הנשים בחברה בארץ ישראל?
אבחן את שאלת המחקר בעזרת השוואה בין שני המוסדות, כאשר הדגש יהיה השוואה בין שתי נשים דומיננטיות בכל ארגון ופועלן: הנרייטה סאלד וחנה מייזל-שוחט.
בחרתי בנשים אלה מכמה סיבות, המרכזיות הנרייטה סאלד תמכה בגישה הפמיניסטית באותה עת ששררה בארה"ב וייבאה את האידיאולוגיה הזאת לישראל דרך ארגון 'הדסה' שהוקם על ידה (סיבה נוספת שסאלד נבחרה) וחנה מייזל – שוחט הייתה זו שהובילה את ההכשרה החקלאית של בנות הישוב היהודי ותמכה בעבודה החקלאית שחלק מכישוריה של האישה העברייה, דבר שהיה מנותק מהגישה של הישוב הישן בארץ. עד היום, פעילותן של נשות הישוב היהודי בחקלאות היא סמל לפמיניזם בהתפתחות ולעצמאות של האישה דאז בישוב היהודי.
ארגון 'הדסה' נוסד בשנת 1912 בתור ארגון נשים, והפך יד מהרה לאחד הגופים החשובים ביותר בעולם הציוני ובמיוחד בציונות האמריקאית. 'הדסה' היה הארגון הציוני הגדול ביותר בארה"ב בשנות ה-30 וה-40, ובני התקופה וחוקרים ראו בו אחד מהארגונים הציוניים החשובים ביותר באותן השנים[1].
מבוא
פרק 1 - רקע היסטורי
הקמת ארגון "בנות ציון –הדסה"
ויצ"ו (WIZO)– ארגון נשים ציוני בינלאומי
פרק שני - הנרייטה סאלד "הדסה"
ביוגרפיה
פעילותה של הנרייטה סאלד
מפעל הרפואה של סאלד
מפעל חינוך הנוער
פרק 3 - חנה מייזל-שוחט בארגון ויצ"ו
ביוגרפיה
פעילותה של חנה מייזל שוחט
פעילותה במסגרת ויצ"ו – הכשרה חקלאית
פרק 4- השוואה בין הדמויות
סיכום
ביבליוגרפיה
