האסלאם האתיופי מסקרן הן בזכות קדמוניותו (מאז הקמתו של האסלאם המאה ה-7) והן בזכות האינטראקציה והסימביוזה הספציפית עם הדת הנוצרית העתיקה באתיופיה.
לאסלאם האפריקאי צורות רבות, בהתאם לתרבויות האתניות המגוונות שקיימות באפריקה, ובהתאם ליחסים בינם לבין הדתות והקבוצות האתניות השונות. כך גם באתיופיה – הבנה עמוקה יותר של תפקידו של האסלאם באתיופיה דורשת מהחוקרים בחינה ע"פ תקופות שקשורות לשינויים פוליטי, גלובליזציה כלכלית, רוח תקופה, כמו התקופה הפאן ערבית בהנהגתו של ג'אמל עבד אל נאצר ואידאולוגיה מוסלמית משתנה, גם בימנו, של אסלאם רדיקלי – כל אלו מעצבים את מדיניות הפנים וההזדהות האתנית באתיופיה כלפי האסלאם.
בעבודה זו אבחן את היחסים בין המוסלמים במדינה האתיופית לבין הנוצרים – השלטונות.
שאלת המחקר: מה היה יחסה של המדינה האתיופית הנוצרית כלפי המוסלמים בתקופת שלטונו של היילה סלאסי?
במפקד שנעשה בשנת 1994, 30% מאוכלוסיית אתיופיה הגדירה את עצמה – מוסלמית, כיום מדובר על כ- 50% מאוכלוסיית אתיופיה, דבר שמראה על צמיחה ניכרת באוכלוסייה המוסלמית[1]. ניתן למצוא הזדהות דתית מוסלמית באמצעות קבוצות אזוריות או אתניות מסוימות, והן נמצאות ברובן בצפון מזרח, מזרח דרום, ורצועה קטנה במערב המדינה. הופעתו וזהותו של האסלאם האתיופי נקשרו באופן בלתי נפרד עם אופי המדינה האתיופית, וכן גם עם בסיסה הכלכלי, אך בעיקר עם הנצרות האתיופית.
מבוא
פרק 1 – רקע היסטורי – אסלאם באתיופיה
פרק 2- יחס המדינה למוסלמים מבחינה פוליטית
פרק 3- יחס המדינה למוסלמים מבחינה חברתית ותרבותית
פרק 4 – יחס המדינה למוסלמים מבחינה כלכלית
פרק 5 - השפעתו של המשטר הנאצריסטי על יחס המדינה
האתיופית כלפי אזרחיה המוסלמים
סיכום
ביבליוגרפיה