מאז היותו של האדם יצור תבוני, הוא פיתח אמצעים לשכר את עצמו ולערפל את חושיו ואת תודעתו. זאת על מנת ליצור, ולו באופן זמני, סביבה חברתית ומצב תודעתי מענגים יותר מאשר אלו שלא כוללים את השימוש באותם אמצעים.[1]
משקאות אלכוהוליים מלווים את האנושות מזה אלפי שנים, ובתרבויות רבות בני אדם צורכים אותם לצורכי הנאה, חברה, ציון אירועים, טקסים ועוד. יתר על כן, אלכוהול – ובמיוחד יין – מהווה חלק בלתי נפרד מהמצוות והטקסים של דתות ומסורות רבות לאורך ההיסטוריה. מצד שני, במציאות החיים האנושית אלכוהול מתקשר גם לשפע השפעות שליליות ופגעים אישיים וחברתיים שהוא יוצר או מעצים: אבדן שליטה, אלימות, בדידות, עוני ובעיות בריאותיות.
לכן, אין זה פלא שחוקים דתיים ואנשי דת לאורך הדורות ניסו להתמודד עם ההשפעות השליליות של האלכוהול ולמתן אותן עד כמה שהדבר ניתן. היחס של הדתות למשקאות אלכוהוליים לאורך ההיסטוריה הוא הנושא של עבודה זאת, המבקשת לבחון את תפיסת האלכוהול בשלוש הדתות המונותאיסטיות – היהדות, הנצרות והאסלאם – בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה.
לפיכך, שאלת המחקר של עבודה זו הינה:
מהו יחסן של היהדות, הנצרות והאסלאם לאלכוהול ומשקאות אלכוהוליים לאורך ההיסטוריה?
מבוא
1. יחסה של הדת היהודית לאלכוהול לאורך ההיסטוריה
1.1 יחסה של היהדות לאלכוהול בימינו אנו
1.2 אלכוהול בכתבי הקודש היהודיים הקדומים
1.3 יהודים ואלכוהול בהיסטוריה
1.4 יהדות ואלכוהול: לסיכום
2. יחסה של הדת הנוצרית לאלכוהול לאורך ההיסטוריה
2.1 אלכוהול בברית החדשה
2.2 הוגים נוצרים לאורך ההיסטוריה
2.2.1 אוגוסטינוס הקדוש (354- 430)
2.2.2 תומאס אקווינס (1225- 1274)
2.2.3 מרטין לותר (1483- 1546)
2.2.4 ג'ורג' וויטפילד (1724- 1770)
2.3 נצרות ואלכוהול בימי הביניים
2.4 "תנועת המתינות" הנוצרית במאה ה-19 ואחריתה
2.5 הנצרות ואלכוהול: סיכום
3. יחסה של דת האסלאם לאלכוהול לאורך ההיסטוריה
3.1 אלכוהול באסלאם
3.2 האיסור האסלאמי על אלכוהול לאורך ההיסטוריה: בין האידיאל הדתי למציאות
3.3 אלכוהול באסלאם: סיכום
4. סיכום
רשימת מקורות
