הטיול בקיסריה עשה את שלו: נוף העיר העתיקה, אמת המים (אקוודוקט) והים שנצפה מכל מקום בעיר ובמיוחד הביקור בבית הכנסת העתיק, כל אילו העלו בי שאלות ותהיות רבות.
לא הבנתי איך חיו ביחד את חיי היום יום היהודים והנוכרים בעיר המעורבת? וחשבתי לעצמי שעד היום לא השתנה המצב באופן עקרוני, ועדיין יש ערים בעלות אוכלוסייה מעורבת, אמנם זה לא מקביל לתנאים של בית שני, אך בהחלט יש נקודות דמיון, תהיתי מדוע הריב שפרץ היה בנושא בית הכנסת? ואיך ריב מקומי הפך לקטליזטור שהוביל למרד החורבן שהיה חסר סיכוי מלכתחילה?
קיסריה נתפסה בעיני חז"ל כעיר מנוגדת לירושלים, וכעיר המסמלת את מלכות אדום שים לב: אתה שוכח לפסק את המשפטים. למשל כאן אמורה להיות נקודה.
במסכת מגילה איפה במסכת מגילה? מובא דיון מרתק המעמיד את הניגודיות בין ירושלים עיר הקודש וקיסריה עיר השלטון הרומי, הזר. ולמה כאן יש נקודה? שמייצגת את רומי ועשו.
"אמר רבי אבהו (צפניה פרק ב): "ועקרון תעקר" זו קסרי בת אדום, שהיא יושבת בין החולות, והיא היתה יתד תקועה לישראל בימי יוונים, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, היו קורין אותה אחידת מגדל שיר. אמר רבי יוסי בר חנינא: מאי דכתיב (זכריה פרק ט) "והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שיניו, ונשאר גם הוא לאלקינו"? והסירותי דמיו מפיו - זה בית במיא שלהן. ושקוציו מבין שיניו - זה בית גליא שלהן. ונשאר גם הוא לאלקינו - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום. "והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי" (שם) אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום, שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים.
הקדמה
מבוא
היווצרותן של הערים הנוכריות בארץ ישראל
פרק ראשון: מצבם של יהודי ארץ ישראל בערים המעורבות בתקופת הנציבים ערב המרד הגדול
פרק שני : ריב בית הכנסת בקיסריה
פרק שלישי: המצב ביהודה לאחר החורבן
פרק רביעי: יחס הרומאים ליהודה לפי המקורות יהודיים
פרק חמישי: יחסם של הקיסרים הרומיים ליהודים לפני החורבן.ולאחריו
סיכום
ביבליוגרפיה
