זיכרון השואה בישראל מתייחס בראש ובראשונה לדרך שבה מוצגת השואה בשיח הציבורי בישראל , גם מבחינת הנצחה וגם מבחינת הדרך שבה השואה משמשת עבור האתוס הישראלי. השואה נתפסת באופן שונה אצל מגזרים שונים במדינה כאשר כל אחד מסביר ומפרש את הדברים לפי תפיסת העולם הכללית שלו. עם השנים חלה תמורה משמעותית בדרך שבה המדינה בוחרת לתאר את מאורעות השואה. באופן כללי ניתן לתאר את השינוי בתפיסה מהתייחסות קולקטיבית להתייחסות פרטנית. במקום המונחים העם היהודי, ששת מיליון נרצחים, כמו גם סיפורי הגבורה של מרד גטו ורשה ועמידת הפרטיזנים אל מול האויב הנאצי, החלו להשתמש בסיפורים אישיים אשר לא נועדו למסור מסר של גבורה, אלא פשוט לתאר את המציאות הקשה אשר עברה על היהודים באירופה של אותה העת.
יד ושם, או בשמו המלא רשות הזיכרון לשואה ולגבורה הוא מוסד רשמי להנצחת השואה וזכרה במדינת ישראל. מוסד זה ממוקם בחלק המערבי של הר הרצל בירושלים, מעל הר הזיכרון. מטרת המוסד עוד מראשיתו הייתה להנציח את זיכרון השואה ולגורם לכך שהשואה לא תשכח מפי העם היהודי וברחבי העולם. הדרך שבה פועל הארגון הוא על ידי מחקר ותיעוד של האירועים השונים אשר קרו בשואה, לצד תיעוד של האנשים הרבים אשר היו בשואה וניצלו כדי לספר את הסיפור שלהם. לימוד הערכים אשר נלמדים מתוך האירועים אשר התרחשו בזמן השואה הינו גורם בעל משקל גם בחיים המודרניים, זאת משום שתופעת האנטישמיות לא פסחה מן העולם ועדיין קיים צורך עבור העם היהודי להתמודד עם בעיית האנטישמיות ושנאת ישראל.
מבוא
יד ושם
מבנה המוסד
פרק שני- יד ושם והוראת השואה
יד ושם והכחשת השואה
פרק שני- יד ושם והחברה בישראל
פרק שלישי- יד ושם וזיכרון השואה
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
