הגירת יהודים מרוסיה משנת 1880 ועד העלייה בשנות ה- 2000 נשאו סיבות רבות, אלמנטים מגוונים ומטרות שונות. כל גל הגירה הביא עימו בשורה אחרת, בשורה נוספת שהעמיקה את צביונה של מדינת ישראל, שינתה את פניה, או השאירה חותם כזה או אחר על התרבות הישראלית לפני ואחרי הקמת המדינה.
בשנים 1870-1929 היגרו למעלה משני מיליון יהודים ממזרח אירופה ורוסיה למדינות ליברליות (ארה"ב ,מערב אירופה, ארגנטינה ועוד) . הגירתם של מאות אלפי גברים, נשים וטף שינתה את פני העם היהודי בעת החדשה ללא היכר. חוקרים רבים קוראים לעלייה זו "יציאת מצרים" בגרסה המודרנית, בניסיון להשתחרר משעבוד כלכלי ורדיפות בלתי פוסקות של הממשל ברוסיה ושל האוכלוסייה האנטישמית[1]
בסוף המאה ה- 18 ותחילת המאה ה-19 החלה להתפתח בעולם תופעה חברתית יוצאת דופן, אשר גרמה לעמים רבים לשאוף להקמת משטרים עצמאיים, כך שהריבונות שלהם תהיה בידם או בידי אנשים שמייצגים אותם כ-עם. תופעה זו נקראת – לאומיות, והיא הייתה אחת התופעות הכי משפיעות, אם לא המשפיעה ביותר בעת החדשה. רעיון הלאומיות הינו רעיון שהעניק לעמים רבים משמעות, שייכות, היסטוריה, קהילה מגובשת ותחושה של משפחה מורחבת. רבים השקיעו את כל מרצם למימוש הרעיונות הלאומיים שלהם – גם בימים אלו, הלאומיות ממשיכה להוות מרכז חשוב בקבלת החלטות[2].
1.0 מבוא
2.0- התפתחות הציוניות הלאומית ברוסיה
3.0 -העלייה הראשונה והקמת המושבות
3.1 המחקר ההיסטורי
3.2 העלייה הראשונה 1882-1904
3.3 הקמת המושבות – ההיבט התרבותי אנושי
3.4 הקמת המושבות הראשונות
3.5 קשיים ומשברים בהקמת המושבות הראשונות
4.0 -דור בני המתיישבים מעלייה ראשונה - "בני בנימין"
4.1 קשיים של דור ההמשך של מקימי המושבות
4.2 אודות בני בנימין
4.2.1 הקמת ההסתדרות
4.2.2 בנק בני בנימין
4.2.3 חברת 'הנוטע'
4.3 נתניה
4.3.1 רכישת הקרקע ומימונה
4.3.2 גיוס המתיישבים הראשונים והעלייה על הקרקע
4.3.3 ראשית החיים במקום עד מאורעות תרפ"ט
4.3.4 מימון
5.0– דיון ומסקנות
6.0 ביבליוגרפיה
