1. קורות חיים
הרצל נולד בבודפשט בשנת 1860 למשפחה יהודית בורגנית שהייתה מעורה היטב בחברה הכללית. כמרבית יהודי הבירה ההונגרית, היה מוצא משפחת הוריו של הרצל מן הפרובינציה ורק בעקבות התיעוש וההתפתחות האורבנית עברה המשפחה לבודפשט. מוצאו של אביו של הרצל היה מעיר שכנה לבלגרד, בירת סרביה. השפות השגורות בבית המשפחה היו הונגרית וגרמנית.
עם מעבר המשפחה לוינה, בשנת 1878, נרשם הרצל ללימודי משפטים באוניברסיטת וינה וסיים את הלימודים עם קבלת התואר 'דוקטור למשפטים' בשנת 1884. במרץ 1883, תוך כדי כתיבת עבודת הדוקטורט שלו, נקט הרצל את פעולתו הפומבית הראשונה כמחאה על האנטישמיות. שנאת היהודים החלה לחלחל לאגודות הסטודנטים בוינה ובכלל זה גם לאגודת 'אלביה' שאליה התקבל הרצל בשנת 1881. בטקס שערכו אגודות הסטודנטים בוינה לזכרו של המלחין ריכרד ואגנר, נשא אחד מחברי 'אלביה' נאום אנטישמי. הרצל אמנם לא נכח בטקס, אך לאחר שקרא בעיתונים על נאום זה כתב, יומיים לאחר מכן, מכתב נזעם אל האגודה שבו הודיע על פרישתו ממנה. יש להניח שתגובתו החריפה נבעה מידיעתו, בעקבות קריאת פירסומים אחרים, שארוע זה לא היה מקרה בודד וכי מדובר היה בהופעת האנטישמיות כתופעה פוליטית רווחת בארצות הדוברות גרמנית.
כפי שמציינים רוב החוקרים (למשל, אבינרי [2007], פורת [2008]), הספר העיקרי בנושאים יהודיים שהעסיק את הרצל באותה תקופה, ושבו הוא דן באריכות ביומן הקריאה שניהל, היה ספרו של אויגן דיהרינג על שאלת היהודים.
