היסטוריה כלכלית היא בחינת אירועים אשר קרו בעבר, או תופעות אשר התרחשו בעבר מנקודת מבט או תפיסה כלכלית. השימוש בכלים כלכליים על מנת להבין תופעות היסטוריות הוא אינו תהליך חדש, אלא כזה אשר מודעים אליו כבר שנים רבות. שילוב זה של דיסציפלינות שונות לתחום ההיסטוריה עשוי להאיר אירועים ותהליכים אשר התרחשו בעבר ולהבין כיצד ניתן ליצור או למנוע אותם בעתיד. עבודה זו תבקש לקחת מקרה בוחן ואשר תבחן אותו מבחינה היסטורית כלכלית. כלומר, אין מטרת עבודה זו לתאר את האירועים ואת המקורות בלבד, אלא להבין, באמצעות דגש אשר יושם על ההיבטים הכלכליים שלו, את האירועים הללו מנקודות מבט מחודשת.
עבודה זו תשמש כמקרה בוחן את ייצור קנקני עזה ואשקלון בתקופה הרומית. ייצור הקנקנים באזורים אלו הם תופעה אשר קיימת עוד מתקופות קדומות, ואשר נבעו מכך שיין ושמן היו מוצרים אשר ארץ. ישראל הייתה עשירה בהם. הייבוא לארץ ישראל בתחילת תקופת רומא, כלומר במאה הראשונה לספירה, זמן לא רב לאחר כיבושו של פומפיוס את הארץ, לא היה רב. הארץ הייתה מסוגלת, גם בשל תנאים סביבתיים נוחים וגם בשל המצב הכלכלי הכללי, לספק את הצרכים של עצמה ולא נזקקה לייבוא אשר היה הייתה תלויה בו באופן הכרחי.
בשנות רעב אנו עדים למקורות אשר מתארים ייבוא של דגנים ממצרים, ואפילו באופן נרחב, אולם תיאור זה מעיד יותר על המצב האקוטי והחמור באופן נקודתי ולא על הצורך של יהודה בייבוא. עיקר הייבוא היה תחת מוצרי מותרות. מחקר ארכאולוגי הראה כי הכלים העדינים היו דווקא כלים אשר עובדו במערב והובאו בייבוא אל הארץ. כמו כן לפי מקורות חז"ל דרך עכו ובאו סוגים שונים של דגים מיוחדים[1].
מבוא
פרק ראשון: מבוא
מסחר בעת העתיקה
שיח היסטוריוגרפי של ההיסטוריה הכלכלית
מצבה הכלכלי של יהודה תחת שלטון רומא
פרק שני: היצע
רקע
היצע בעת שלטון רומי על יהודה
פרק שלישי: ביקוש
סיכום
ביבליוגרפיה