תפיסת העולם הפמיניסטית אשר מפרשת את המציאות החברתית בכל הקשר לחייהן ומעמדן של נשים בחברה, הביאה אתה את חקר היסטוריה של נשים אשר החל לפרוח בארצות הברית ולאחר מכן עבר אלינו. תפיסת אופי הפעולה של נשים בעבר בחברה בכלל, ובפן הצבאי בפרט, לא תמיד בלט מאחר והתרומה הצבאית או הגבורה הלאומית למען המדינה או למען החברה, היו שייכים לאוכלוסייה הגברית. מעבר לכך, דווקא בגלל שמקומן הטבעי של הנשים הוא במתחם הביתי ולא באזור הלוחם והנאבק על עקרונות או על אמונות, הנצחתן מעולם לא הועלתה בהיסטוריוגרפיה. כל זאת היה נכון עד לפני כמה עשרות שנים האחרונות, המחקר אודות גבורתן של נשים בהיסטוריה של החברה וחדירתן לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי ובהמשך גם להנצחה הפך לנושא בפני עצמו בסדר היום הציבורי.
בעבודה זו אבחן את הנצחת הנשים בחברה היהודית בישראל. המחקר שלי יעסוק בדרך שבה דמותן של נשים נבנתה והצטיירה בעיני החברה היהודית בתקופת היישוב וכן בעיני ההיסטוריונים והחוקרים אשר תיעדו זאת. בעבודה ארצה לבסס את הניתוח המגדרי של שתי נשים בעיקר, מקרי בוחן, אשר יאפיינו את אופי תהליך חדירתן לזיכרון הקולקטיבי בחברה. אבחן את דפוסי הנצחתן בישראל ואבדוק באם יש גישה תיאורטית מסוימת לכך שדמות נשית אחת מונצחת יותר או נכנסה מהר יותר לתודעה הישראלית לעומת האחרת. מעבר לכך, אנתח את הגישה של החברה כלפי ההרואיות של שתי נשים בולטות אלה, מעצם היותן נשים זכורות ולא גברים.
מבוא
סקירה ספרותית
תפקיד המגדר בתקופת היישוב
גיוס נשים ביישוב לצבא
תרבות הזיכרון וההנצחה בראשית היישוב
אנדרטאות והנצחת נשים בישראל
מקרה בוחן: שרה אהרונסון
רקע כללי
זיכרון קולקטיבי של הגיבורה- ניתוח מגדרי
הנצחה
מקרה בוחן: חנה סנש
רקע כללי
זיכרון קולקטיבי של הגיבורה- ניתוח מגדרי
הנצחה
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים
