המאמר "מי מפזרין ומי אין מפזרין...", פרופ' עמירם גונן
שלושת התקופות הנידונות במאמר
התקופה הראשונה – תקופת השלטון הבריטי (ואף קודם לכן), עד קום המדינה. מאפייני ההתישבות בתקופה זו הינם חלוציים, והיטב לספר המחבר, כפי שיפורט בהמשך, על ההילה ההירואית של אותם חלוצים, שנבחרו בקפידה ליישב את חבלי הארץ המרוחקים מן הערים. מדובר באוכלוסייה ותיקה, חזקה, אידיאלוגית ובעלת בסיס כלכלי, המעורבת היטב במרכז החיים הכלכלי-חברתי-תרבותי-פוליטי של הערים הגדולות.
התקופה השנייה – מקום המדינה ועד סוף שנות השבעים. עם קום המדינה, קיבלה ממשלת ישראל את הריבונות ואת האחריות על גורל העם היהודי, והמשימה הלאומית של קליטת העולים ופיזורם בארץ לפי היעדים האסטרטגיים והדמוגרפיים עלתה על השיקול של טובתו האישית של כל עולה. על כן, הוקמו ערי פיתוח, שבהן שוכנו אוכלוסיות הומגניות על בסיס גל העלייה או התפוצה, והוזנח העקרון של מיזגו גלויות באופן המקדם שוויון והתערות בקרב האוכלוסיה הותיקה.
התקופה השלישית – המאמר מסמן את שנת 1977 כשנת שינוי הגדרת הספר (הרחבה גם לשטחי שנכבשו ב- 67), עד עליית יהודי בר"ה בתחילת שנות ה- 90.
יש לציין שמועדי ההתחלה והסיום של התקופות הנקובות מוערכים ואינן נקובים בתאריך מדויק כלשהו, מפאת היותם חלק מתהליך שניתן לתעד רק ברטרוספקטיבה לאחור על פני התהליך כולו.
1. המאמר "מי מפזרין ומי אין מפזרין...", פרופ' עמירם גונן
1.1. שלושת התקופות הנידונות במאמר
1.2. הגדרת הספר בישראל ויישובו בכל תקופה
2. הקיבוץ בשנות השבעים, לפי "אדמה משוגעת"
2.1. מיקום
2.2. אידאולוגיה
2.3. כלכלה
2.4. חברה
2.5. תפקיד בעיצוב החברה הישראלית
2.6. מהי תרומת הסרט לתכני המטלה?
3. ביבליוגרפיה
3.1. רשימת מקורות
