בעבודה זו אעסוק בתרומתו של הברון רוטשילד למפעל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, תוך התייחסות ניכרת לאופן תרומתו הכלכלית והשלכותיה הרחבות. אתמקד בשאלה האם הברון פעל מתוך מניעים כלכליים או מתוך מניעים הומניטריים לאומיים, בנוסף, אתמקד במעורבותו והשפעתו של הברון במושבות ראשון לציון וזיכרון יעקב.
הברון חי בין השנים: 1934-1845, מוצאו היה ממשפחת בנקאים יהודית עשירה ועמידה בצרפת. את השכלתו רכש הברון בבית ספר לאצילים, שבו מצא עניין מיוחד בלימודים ההומאניים הקלאסיים ובניגוד ליתר אחיו לא היה מעורב בעסקי הבנקאות המשפחתיים. הברון מימן את ההתיישבות היהודית בא"י בתקופת העלייה הראשונה. ביקר בארץ כחמש פעמים כדי לאמוד מקרוב את התפתחות המפעל ההתיישבותי. הברון ציווה כי לאחר מותו יעלו את עצמותיו ויקברוהו באדמת א"י. עשרים שנה לאחר מותו, בשנת 1954, נתמלאה צוואתו והוא ואשתו נקברו בארץ ישראל. רוטשילד הקים מושבות חדשות, וסייע למושבות קיימות על ידי מתן מענקים ועל ידי בניית משק חקלאי מתקדם. בזכות תרומתו זו זכה לכינויים "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב".
בשנים 1881–1882 בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה פעל הברון וסייע לפליטים שהגיעו לצרפת, הברון זועזע קשות מהמראות והפוגרומים והגיע להחלטה להציל את בני עמו, הפתרון היה עלייה לארץ ישראל. התעניינותו של הברון בארץ ישראל החלה בשנת 1882, כאשר נקלעו המושבות הראשונות שהוקמו על ידי הציונים הראשונים, למשבר כספי חמור שאיים על המשך קיומן, המצב החמור שהיו בו המושבות דחף את הברון רוטשילד להשקעת כספים רבים ומעורבות בניהול ותפעול המושבות.
מבוא
1.1 שאלת מחקר
1.2 השערות מחקר
1.3 שיטת המחקר
פרק תיאורטי
2.1 תיאוריה ניאו ליברלית
2.2 התיאוריה הריאליסטית
2.3 מושג שחקן
2.4 מושג אינטרסים – לאומי, כלכלי
פרק היסטורי
פרק יישומי
4.1 מעורבות הברון רוטשילד בהתיישבות ראשון לציון
4.2 מעורבות הברון רוטשילד בהתיישבות זכרון יעקב
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
