הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948, כמדינה יהודית, הייתה נקודת שיא בהתפתחות המפעל הציוני לאורך תקופה של עשרות שנים מאז סוף המאה התשע-עשרה. בראייה לאחור ניתן לומר שהישג זה של התנועה הציונית היה תוצאה של פעולה משולבת שהתנהלה בשני מישורים עיקריים: מצד אחד, העשייה הציונית החלוצית אשר כללה עלייה לארץ ישראל, הקמת יישובים ויצירת קהילה יהודית מתחדשת ("היישוב") בעלת יכולת כלכלית מסוימת ומבנה אירגוני אשר אפשר לה לחתור להשגת מטרותיה. מצד שני, העשייה המדינית במרחב הפוליטי הבינלאומי אשר הייתה מבוססת על ההכרה שהתנועה הציונית אינה פועלת בחלל מדיני ריק אלא היא תלויה לשם השגת מטרותיה במערכת המדינית הבינלאומית והכוחות הפועלים בה.
ניתן לומר במידה רבה של ביטחון שלהישגים שהושגו בשני מישורים אלה הייתה תרומה מכרעת להצלחה הכוללת. כלומר, הפעולה במישור המדיני הייתה חשובה והכרחית, אך היא הייתה עלולה להיות חסרת ערך לולא זכתה לגיבוי של מפעל ציוני בעל משקל בארץ ישראל אשר הגיע לדרגה מסוימת של התפתחות והשיג הישגים מסוימים מבחינת גודל האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל והיקף הפעל ההתיישבותי. באותה מידה סביר להניח, בכיוון ההפוך, שהעלייה החלוצית לארץ ישראל והמפעל ההתיישבותי בה, כשלעצמם, לא היו מספיקים להשגת התוצאה הסופית של הקמת המדינה ללא היכולת לנווט את הספינה הציונית במערכת המדינית הבינלאומית.
שני היבטים אלו של המפעל הציוני היו מרכזיים גם בתפיסתו של מי שהיה המנהיג הבכיר של התנועה הציונית לאורך עשרות שנים לפני הקמת המדינה ולאחר מכן ראש הממשלה הראשון שלה, דוד בן גוריון.
מבוא
פרק א': דוד בן גוריון – ביוגרפיה ואידיאולוגיה
א'.1: דוד בן גוריון - קורות חיים
א'.2: דוד בן גוריון - אידיאולוגיה והבנת הציונות
פרק ב': העלייה בחשיבות יהודי ארצות הברית בעיני בן גוריון בסוף שנות השלושים
פרק ג': יחסיו של בן גוריון עם הארגונים היהודיים בארה"ב בשנות ה-30-40
ג'.1: ארגון 'הדסה'
ג'.2: הסתדרות ציוני אמריקה
ג'.3: ועד החרום של ציוני אמריקה
פרק ד': שיתוף ומאבק – בן גוריון וציוני אמריקה בשנות הארבעים
פרק ה': בן גוריון, ציוני אמריקה והקמת מדינת ישראל - דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
