שאלה מס. 1:
תולדות בני האדם ומעשיהם, הן כיחידים והן כחברות, אינם ניתנים לכימות והצגה כמודל מתמטי, שאם לא כן היה ניתן לשרטט את האירועים כנוסחה ולפתור כל מצב ובעיה בדרך מתמטית. עם זאת ניתן לצפות התנהגות של פרטים במצבים מסוימים ברמת דיוק רבה, ולצפות תוצאות של אירועים מסוימים על פי תיאור התנאים והנסיבות.
כדי שיתחולל אירוע טראומטי כמו השמדת עם (ג'נוסייד) צריך שיקיימו מספר תנאים יסודיים, ששילובם עלול להניע חברה מסוימת לנקוט בדרך פעולה כה קיצונית, כשם שתנאים מסוימים עלולים להביא קבוצת אזרחים במדינה שלה מערכת חקיקה ומשפט לבצע "לינץ'" באחד מחבריה.
שאלה מס. 3:
סקירה לעומק של תופעת השמדת עמים מגלה כי מעט תמיד קיים שוני תרבותי בין התוקפים לבין הקבוצה הלאומית שהותקפה במטרה להאבידהּ מהעולם. כלומר, בלב השאיפה להשמיד קבוצת בני אדם מסוימת שלה מוצא אתני שונה ואשר היא משתייכת ללאום שונה, מסתתרת, למעשה, גם רדיפה עקב שוני דתי מסוים. דת, (כמערכת של אמונות והשקפות עולם על מהות וייעוד החיים ועל ישויות על אנושיות שלהן מחויבים בני האדם תודה ותפילה בטכס מסוים), מאפיינת את התרבות האנושית משחר היות האדם, והיא מיוחדת לכל תרבות ומבטאת תנאי חיים וייחוד חברתי ותרבותי. לפיכך, לרדיפות של קבוצות אתניות מסיבות מדיניות כלכליות ואחרות, תמיד יהיה נופך דתי מסוים, שכן ההבדלים בין שתי תרבויות, גם אם הן משתייכות לאותה מסגרת דתית לכאורה, ימצאו דרך לחלחל לאופן שבו הן מקיימות פולחן או מבטאות את האמונה הדתית שלהן. לדת תפקיד כה משמעותי ביצירת זהות לאומית ותרבותית, עד כי כל אויב, או מי שנתפש כאויב וכאיום על חברה מסוימת, בשל השתייכות ללאום שונה, תמיד יהיה שונה מרודפיו בתרבותו ובדרך שבה הוא מקיים את מערכת אמונותיו, גם אם הוא משתייך לאותה דת.