אירופה כמרכז והאימפריה העות'מאנית כפריפריה לאירופה.
השפעת היחסים בין המרכז לפריפריה ובין שאר אירופה, בשתי תקופות שונות, מלחמת 13 השנים (1593-1606) ומלחמת העולם הראשונה (1914-1918).
במסגרת הקורס עסקנו באירופה בכלל ובאימפריות הקיימות בפרט, כמה מהאימפריות החזקות ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית היוו תפקיד מרכזי ביחס לכך. האימפריות שעלו, וחלקן שירדו גרמו לשינויים פוליטיים, חברתיים, כלכליים וטריטוריאליים כך שאירופה השתנתה שינוי ניכר במהלך השנים.
העבודה מבקשת לחקור את היחסים בין גרמניה והאימפריה העות'מאנית, כמעצמות חזקות, ושאר מדינות אירופה בזמן מלחמת 13 השנים ומלחמת העולם הראשונה. שנים בהם המעצמות האירופאיות עברו תהפוכות רבות, ולכן השינויים היו רבים ביחס לאימפריות. השימוש בגרמניה כמרכז אירופאי, למול השימוש באימפריה העות'מאנית כפריפריה בגבולותיה יוצרת מערכת יחסים מעניינת לאורך השנים הללו.
בהקשר לכך ארצה לחקור ולדון ביחסים המשמעותיים האלה, יחסים אשר הובילו בסופו של דבר גם ליצירת בריתות אחרות וחזקות ועלייה של מעצמות נוספות למשחק הבינלאומי. לכן, שאלת המחקר היא כאשר מדברים במושגים של מרכז ופריפריה, אם נתייחס לאירופה כמרכז וגרמניה כמרכזה, ונתייחס לאימפריה העות'מאנית בתור פריפריה לאירופה. אנו נשאל איך היחסים בין המרכז של המרכז (האזור הגרמני) והפריפריה (האימפריה העות'מאנית) השפיע על היחס בין האזור הגרמני לבין שאר אירופה, בשתי תקופות שונות, מלחמת 13 השנים (1593-1606) ומלחמת העולם הראשונה?
בחרתי לעסוק בנושא זה, מפני שעניין אותי במיוחד המעצמות החזקות האלה, כמו כן, העניין האישי- תרבותי של העבודה בתור אזרח ישראלי. גרמניה הייתה ונותרה מדינה חזקה, מדינה אשר יכולה להחזיק את אירופה.
מבוא
סקירה ספרותית
מלחמת 13 השנים
מלחמת העולם הראשונה
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
