תרגום.
מנהיג יהודי אחד אמר פעם "אני יודע שהזמן הגיע כאשר איני יכול יותר לאמר כן". זמן זה כנראה הגיע.
אך למרות שזה נראה כסיבה העיקרית למותו של אפשטיין, זאת כנראה לא הסיבה היחידה. הגורמים שהוזכרו קודם לכן חייבים להילקח בחשבון. בנוסף לכך, היה רצון מצד הנאצים לחסל את אלו שידעו יותר מדי מה שיכול להסביר את הגירוש של צוקר (40). לבסוף, איננו יכולים להוציא מהחשבון את התסכול המתמשך שהרגישו בעלי המלאכה בווינה בעבודתם עם פרופסור לשעבר שדיבר רק גרמנית גבוהה ושבמקרים מסוימים נראה יותר ארי מרהאם עצמו. אין ספק כי מרמלשטיין היה יותר האיש של רהאם.
ואכן כעת הוא הפך להיות האיש של רהאם. כאשר נאמר לו (למרמלשטיין) כי אפשטיין "הועבר לתפקיד אחר" והוא צריך "להיכנס באופן זמני לתפקידיו", הרב המלומד הפך למעשה, אם לא בתואר עצמו למנהל השלישי של גטו טרייזנשטאט. נעשה שימוש לזמן קצר לאחר מכן בחותמת של אפשטיין אך תושבי הגטו למדו לאחר זמן קצר שמרמלשטיין החליף אותו. רובם לא ראו בזאת שינוי לטובה.
כפי שצוין קודם לכן, מרמלשטיין הגיע לגטו עם תדמית של מי שעשה יותר מידי בכדי לשתף פעולה עם הנאצים בווינה ופחות מידי בכדי לסייע לאחיו היהודים. בטרייזנשטאט הוא עשה מאמץ בכדי לסתור תדמית זאת. הוא החל ללמוד צ'כית ותמיד הכניס משפטים וביטויים בשפה זאת כאשר פנה לקהל מעורב של אנשים.
