ארגוני טרור מודרניים שהחלו את פעילותם עוד מהמאה ה-18 התחלקו לארבע גלים – אנרכיסטים, אנטי-קולוניאליים, חברתיים-פוליטיים ודתיים. הגל האחרון של הטרור הדתי התפתח במידה רבה משנות ה-80 של המאה ה-20 וממשיך עד הזמן העכשווי. ארגוני טרור דתיים מזוהים עם כל שלושת הדתות המרכזיות כיום כולל הדת היהודית, נוצרית והמוסלמית (Rapoport, 2001, pp. 420-421). פעילותם של ארגוני הטרור הדתיים מבוססת במידה רבה על פרשנויות של כתבי דת קדושים שמצדיקות את הפעילויות האלימות של הארגונים ומכוונות את מטרותיהם (הנטינגטון, 2003, ע' 82).
כאשר מתמקדים בטרור הדתי האסלאמי, ניתן לזהות את פרשנות הג'יהאד. הג'יהאד מחולק לשני ממדים: ג'יהאד גדול – המתמקד בכיבוש יצרים ומימוש אורח חיים מוסלמי רוחני המדגיש את הקמת המשפחה והתמיכה באסלאם; ואילו הג'יהאד הקטן - מתמקד במאבק למען השמירה על האסלאם בדגש על מאבק של מאמינים שסובלים מעוול ודיכוי האסלאם (סיון, 2004, ע' 45). פרשנות פונדמנטליסטית של הג'יהאד מדגישה את המאבק המיליטנטי האסלאמי לטובת שמירה על דת האסלאם. במסגרת התפיסה הג'יהאדיסטית הפונדמנטליסטית, נשים תחילה לא נחשבו לטהורות מספיק בכדי לאפשר להן לקחת חלק במאבק הדתי האלים, ולרוב הן הופנו לביצוע ג'יהאד גדול – כלומר הקרבה אישית למען המשפחה. אולם פרשנויות דתיות של קנאים מוסלמים החלו בהדרגה לאפשר את השתתפותן של נשים בארגוני טרור למען כבוד המאבק האסלאמי, והן מתוך הבנה פרקטית כי לעיתים נשים יכולות לבצע התקפות טרור בצורה קלה ויעילה יותר .(Ali, 2006, pp. 22-23; Ness, 2005, pp. 359-360)
מבוא
1. הטרור הדתי-פונדמנטליסטי
1.1 הטרור
1.2 התפתחות הטרור וסוגי הטרור
1.3 הטרור הדתי – ובדגש זה האסלאמי
2. נשים בארגוני טרור סקירה כללית
2.1 התפתחות היסטורית של מעורבות נשים בארגוני טרור
2.2 נסיבות ומניעים להצטרפותן של נשים לארגוני טרור
2.3 תפקידן של נשים בארגוני טרור
2.4 נתונים סטטיסטיים על מעורבותן של נשים בארגוני טרור
3. נשים בארגוני טרור דתיים אסלאמיים במזרח התיכון
3.1 הצדקה דתית אסלאמית להצטרפותן של נשים בארגוני טרור דתיים אסלאמיים
3.2 מעורבותן של נשים בארגוני טרור דתיים אסלאמיים במזרח התיכון
סיכום
ביבליוגרפיה
