שאלה 1:
ההבדלים בגישה ההיסטוריוגרפית של ״בעלי הדבר״ ושל ההיסטוריונים המקצועיים לגבי מרד 1936-1939 ולגבי מלחמת 1948 נובעים מהבדלים אידיאולוגיים (לאומיות, פאן-ערביות, אנטי-קולוניאליזם אנטי-אימפריאליזם ומרקסיזם), הבדלים בינדוריים, הקרבה של הכותבים למאורעות עצמם והניסיון להסיר מעצמם את האחריות לכישלון וגישה לחומר ארכיוני.
שאלה 2:
ענת לפידות-פירילה טוענת כי הפרדיודיזציה המחקרית הקיימת של תורכיה המודרנית מאמצת את הנרטיב הלאומי התורכי, שהכתיב היסטוריוגרפיה הגמונית ויצר תמונה של חברה מונוליתית ומלוכדת ללא הבדלים של מסורת, אתניות ודת, והחוקרים מאמצים את המשוואה בין מודרניות לחילוניות. אולם, לטענתה פריודיזציה זו מעוות את המציאות המורכבת ואת החברה והתרבות התורכים שהם דינמיים, מגוונים ומלאי סתירות פנימיות.
הניסיון להדגיש את ההומוגניות של החברה התורכית והטענה שמרבית אזרחי תורכיה הם תורכים-מוסלמים-סונים, אינה נכונה. בתורכיה קיימות למעלה מחמישים קבוצות אתניות עם שפות עשירות ודיאלקטים תורכים. שני המיעוטים הגדולים הם העלווים והכורדים (חלקם סונים וחלקם עלווים), שכל אחד מהווה 20%, ומיעוטים לא מוסלמים כגון היוונים, הארמנים, היהודים והדונמה (היהודים השבתאים). גם עיקרון החילוניות שעליו נבנתה הרפובליקה מתבסס בסופו של דבר על הרוב הסוני התורכי, כאשר שאר המיעוטים הודרו מהפרוייקט הלאומי נותרו מחוץ לקולקטיב הלאומי והם מובדלים משפטית ודתית מהאזרחים הסונים.
